אני לא רוצה להיות כזאת שוב.

לא רוצה להיעלם. להתנתק.

אני רוצה לחיות להינות מהעולם הנפלא הזה

להנות מהבריאה המדהימה הזו.

תגידו לי שזה לא קורה.

או לפחות תסבירו לי למה.

כי בפעם הקודם הייתי לי סיבה ברורה, אולי אפילו מוצדקת ביותר.

אבל עכשיו? למה? למה? למה?

לאן נעלמה השימחה האינסופית שלי?

לאן נעלמו הרגשות?

לאן נעלם כוח העשייה? והנתינה?

לאן נעלמתי?

מי חטף אותי ואיך הסכמתי לכך?

אני רוצה להיזכר בתור לילך.

לילך לילך לילך לילך.

לא  בתור האחות של..

או החברה לשעבר של...

אני רוצה למחוק את העבר. לפתוח דף נקי וחדש

אני רוצה להיות אני

אבל הלכתי לאיבוד. אחרי שכבר מצאתי.

אני מצאתי!

אני איבדתי!!

אומרים שככה זה בחיים.

עליות וירידות.

אני רוצה להבין למה.

וקשה לי.

למה קשה לי כל כך?

אני חיה בבית נפלא בתור ילדה מפונקת שכולם אוהבים אותה.

אני די מוערכת בסביבה שלי ואף אחד לא מעז לזלזל בי או להכפיש את שמי.

הגעתי להישגים שלא חלמתי עליהם.

ובכל זאת, הלכתי לאיבוד.

ולבד לי.

וטיפשי לי.

ואידיוטי.

ואני עם חיוך על הפרצוף.

ודמעה.

העולם כל כך יפה.ואני לא רוצה.

הציפורים מציצות ושרות לי, אבל אני לא שומעת.

יש לי משפחה וחברות לחבק, אבל אני לא מרגישה.

לא מרגישה.

זה עוזר לפרוק קצת.

יומטוב ושפע ברכות אנשים טובים.