עז אכול אתחיל ליפני 24 שנים.
נולדתי בתל עביב בלי אצבה אחת.
אבה שלי איה באותו זמן בכלה ואימה שלי איתה צריחה לאילכם בבית אמישפת ביגלל שאי חשבה שאם גנבו לי אותה.
ביגלל שאבא שלי איה בקלה קבר שנה ליפני עז לו ידואה בידיוק עם או באמת האבה שלי.
לאימה שלי איו ארבה חוורים תאילנדים ביגלל זה עני משאר שעני חצי תאילנדי (קי אבה איה בקלה באותה תקופא).
אחששות שלי איתאמתו כשסמתי לב שאאין עחת שלי רגילה ואשניאה מלוחסנת...(עני מסקים שזה נישמא מוזר)..
בטור ילד טמיד אאבתי ליסואה אל אופנאים ולאזמין בנות לטייל בארבים ומישום מא טמיד הגנו לעטר בניאה.
זה עף פאם לו ניגמר תוב ביגלל שאי חשווה שעני משוגה.
ביום אולדת ה12 שלי, אימה שלי אזמינה עת עחד הידידים שלה קדי שיחין ארוכת גורמה קי אי לו ידאה לבשל לבד.
אכרי אארוחה פיניטי לווד עת הקלים ונוחחתי לגלוט שבפח יש 3 זנבות של שואלים (הוא חתולים) עני לו בתואך בדיוק של מא זה איה.
אאוחל איה מאוד תאים עז לו איניין עותי יוטר מי די מא זה איה, עבל שאה אחרי העוחל ארגשתי שמשאו מגרה עותי בגרון, ניסיטי לאישטעל ויצה קדור פרבה כתן וקמה חלקי ציפורנאים.
מצוו הרוח שלי אישטפר כשאסינו קומזיץ בסלון וצלינו צבים אל העש (על טידאגו אם קבר איו מטים ליפני..)
שרנו שירים שלושתינו כמו "הרואך נושוות קרירה-רה-רה נוסיף אוד צב למדורה" .
לעחר מיכן אייתי צריח לאסות תקס גבורה כפי שמקובל אצל התעילנדים, ואייתי צריח לרוץ יחף על הגכלים.
אז קאן הסיפור אל היום אולדת שלי.
ליפני שחוור של אימה שלי אזב, הוא הניק אותי(הטאם של החלב איה קצת מוזר קי או איה גם מאוד סמיח).
עחרי שחבר של אימה שלי אזב אי סיפרה לי למה אבה שלי בקלה.
אי אמרה שטפסו עותו גונב קמוט מיסחריט של מסתיק בזוקה במיפאל שאו אבד.
באותו רגה עני ממש הרחתי עת אבה ביגלל שאו אשה עת קול זה בימיוחד בישבילי, קי לו איה לאם קסף ליקנות!!!
אחר קך אימה אמשיחה לספר לי שאבה ניטפס ביגלל שאשומר תפס אותו ביזמן שאו קרע עת עחת הבדיחוט וצחק בכל רם וקחה השומר שמה עותו.
ממש ליקרת השנה לו איתאפקתי וממש רציטי ליפטואח את המטנות.
החוור של אימה שלי אבי לי נונצ'קות ורוגטקה (אאבתי בימיוחד עת הנונצ'קות קי זה איה של צבי הנינג'ה וגם איזקיר לי עת הצבים שאחלתי) וקתב במיחתב שקחה ארבה יותר קל ליתפוס שואלים,קלבים,חתולים ונמיות.
אימה לאומת זות אלכה יותר אל הצד החינוחי ואביאה לי שני ספרים מעוד מאניינות, עחד איה "הספר הלבן" ואשני איה ה"אוטוביוגרפיה של ג'וזף מנגלה".
שני הספרים נירו לי מאוד מאניינים ועמרטי לאצמי שעני חיאב ליקרו עותם.
למוחורט, לקכתי את הרוגעטקה והנונצ'קות עיתי לבית ספר.
ביגלל שאימה לו אכינה לי פרוסות לארוחעת צואוראים ,בדרח אשיתי מסה צאיד קדי לאחין לאצמי סנדוויץ לאפסקת 10.
זאו זה לפאם זות.
בפאם הבאה עני יספר לחם אל המכשף הרישון שלי ואל המיסחקים שאאיתי מסחק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
