עכשיו...כשאני עורכת את הרגע הראשון שלי בבלוג..חשבתי לעצמי...ואו כמה שאני באמצע...אני אחרי תיכון ולפני צבא...והבאסה שאפילו להנות כמו שצריך אני לא מצליחה....אולי בגלל שאין לי עוד 18 ולא מכניסים אותי לשום מקום!!!!! אוח...זה ממש מתיש להיות מתחת ל 18...ועוד בכלל שאני מתעצלת לעבוד...ויש לי עוד חצי שנה :(
מחר יום כיפור...ככה לפחות אחותי אמרה היא בת 10 והיא יודעת ואני לא :| כמה עצוב...ואני שעוד בשיא טיפשותי החלטתי לעשות שוב פסיכומטרי...רק עכשיו שמתי לב שיש לי עוד מלאאא ללמוד "הפעם אני באמת אשקיע" בטח... מרוב שאני אחת שאוהבת להשקיע... ב25 לחודש שזה עוד כמה ימים התאריך שלי ואני ממש לא מרגישה מוכנה...הלוואי ולא היה צריך את החרא הזה בשביל להתקבל לאוניברסיטה... אוף! למה לחיות זה כזה מתיש?..לעזאזל..
בכל אופן...הזמן זז מהר מדי ואני לא מספיקה כלום:|....אני ממש ממש ממש מחכה לגיוס בלי הרבה דאגות על הראש אני בטוחה...אני מדברת על דאגות מסוג כסף ומסוג שעמום ומסוג לימודים....אני לא מבינה למה אני מצפה מעצמי כל כך הרבה ואז שאני מסתכלת על הציוני בגרות שלי אני מתאכזבת....בצבא אני לא אחשוב על לימודים=]...מחכה מאוד לצבא=]...
ואו איך הכל כתוב בבלאגן...אני צריכה לסדר לעצמי את הראש...