בלי דברים מיותרים אני מתחילה..:
בפרק הקודם:
"אהבתי את המחשבה שעברה לי בראש, שוב אנחנו חברות, איזה כיף! ואנחנו הולכות לשופינג וכבר אין בינינו סודות, ואנחנו אוהבות אחת את השניה שוב כמו פעם. אולי, חשבתי לעצמי, החיים הם לא כאלה גרועים כמו שחשבתי.. חייכתי ונתתי ליובל יד ויצאתי איתה מהבית מאושרת."
פרק 6:
הלכנו כמה דקות, עד שהגענו לתחנת המוניות. "אפשר עד הקניון?" שאלה יובל בעודה מתקרבת למונית ובתוכה יושב נהג כבן 20. "בטח, תעלו" ענה הנהג בחיוך. יובל פתחה את דלת המונית ונכנסה, ואני בקבותיה. סגרתי את הדלת והנהג התחיל לנסוע. "אז מה נשמע?" שאל הנהג. "הכל בסדר" השיבה יובל, כאילו הכירה אותו כבר שנים. כמה דקות ארוכות עברו בשתיקה, עד שהגענו לקניון. "כמה?" שאלה יובל והתכוננה להוציא כסף מהארנק החום שלה. "בסדר כלל," אמר הנהג עם חיוך מפה לאוזן "זה עולה 18 אבל בגלל שאתן כאלה נחמדות אני אעשה לכן הנחה תביאו לי 12". "תודה רבה!" אמרנו שתינו פה אחד, ויצאנו מהמונית שמחות ומרוצות. "מה את רוצה לעשות קודם?" שאלה יובל כשנכנסנו לקניון. "אני רוצה לשתות איזה משהו בארומה.. איזה אייס קפה" אמרתי. "טוב נעלה לארומה ונשתה משהו ואז נחליט מה נעשה.." היא אמרה בחיוך וראו את השמחה על הפנים שלה. עלנו במדרגות הנעות לקומה הראשונה ופנינו לכיוון ארומה. נכנסנו לארומה והתקרבנו לקופה וביקשנו שני אייס קפה. בזמן שחיכינו להזמנה ישבנו ליד אחד השולחנות ודיברנו. "אז מי לדעתך הכי חתיך בשכבה?" שאלה יובל בסקרנות. "אממ.." התלבטתי "קודם כל הכי חתיך, זה אור, אח"כ יונתן ואז... רואי" אמרתי בהרהור. "גם לדעתי אור הכי חתיך, ושמעתי שהוא הולך להשתתף התוכנית האי!" היא אמרה בהתלהבות. "וואלה.. נראה לי שאני אתחיל לראות האי.." אמרתי. "יובל וסיוון" שמענו את המוכרת קוראת לנו. התקרבנו לקופה, לקחנו את המשקאות שילמנו והלכנו. "ומה עכשיו? לאן נלך?" שאלתי. "בא לי ללכת לקנות איזה בגד נלך להיינס ואז לפוקס. "בסדר.." אמרתי. מעולם לא ביקרתי מהיינס אז לא ידעתי איפה זה, אבל מה שכן ידעתי, זה שאני רוצה לקנות שם בגדים. "טוב בוא נראה.." אמרה יובל כשנכנסנו להיינס. "ואי איזה בגדים יפים!" אמרתי "מה זה בא לי כמה בגדים מפה.. אבל לא נראה לי שיש לי מספיק כסף.." ייבבתי בקנאה. "את יודעת מה?" אמרה יובל עם חיוך גדול על הפנים "כמה שנים לא דיברנו? מאז כיתה ד נכון? זאת אומרת 4 שנים.." היא אמרה בשאלה. "כן, 4 שנים, אבל מה קשור?" שאלתי בהתעניינות. "אני מנוייה להיינס אני הולכת לקנות לך 4 מתנות יומולדת שתבחרי מפה כדי לפצות אותך על כל השנים האלה! לי זה עולה יותר זול, ואני גם רוצה לפצות אותך על כל מה שעשיתי, זה נשמע לי רעיון טוב, מה דעתך?" היא אמרה בשמחה "באמת?" שאלתי בהתרגשות. יובל הנהנה. "תודה רבה!!!" אמרתי וחיבקתי אותה חזק, "תודה!!". "טוב אז תבחרי לך 4 בגדים ובינתיים גם אני אבחר כמה ונקנה. "טוב, תודה אני חייבת לך!" אמרתי בהתרגשות. "אין בעד מה.." אמרה יובל וצחקה. הסתבבתי בחנות, הסתכלתי ומדדתי, ובסוף החלטתי על 4 פריטים: 2 מכנסי פיל בצבעים ורוד בייבי וצהוב בננה, סוודר קפוצ'ון בצבע שחור וטייץ בצבע חום. והייתי מאושרת. שילמנו בקופה וארזנו את הבגדים בשתי שקיות גדולות. הצצתי על החשבונית ונדהמתי. 590 ש"ח, איזה סכום ענק! וידעתי שיובל נחשבת לעשירה אבל נבהלתי מהמספר. "רוצה שנלך לפוקס?" שאלה יובל, עדיין עם חיוך גדול. "בסדר" אמרתי והסתכלתי בשעון. השעה הייתה 5 וחצי. נכנסנו לפוקס והסתכלנו על בגדים, ובסוף שתינו קנינו סריג, אותו דבר רק בצבע שונה. "אני ממש רעבה" אמרתי כששמעתי את הבטן שלי מקרקרת. "רוצה שנלך למקדונלדס? אני מזמינה הפעם" אמרתי. "בסדר נלך. התחלנו ללכת לכיוון מקדונלס. לפתע שמענו פיצוץ אדיר מאחורינו. התחלנו לרוץ בכל הכוח, לרוץ ולרוץ בבהלה. "מה זה?!" שאלתי לחוצה וכמעט בכיתי. "כנראה מחבל" אמרה יובל בפחד. "תמשיכי לרוץ ואז נרד במדרגות מהר לעבר הכניסה ונצא מהקניון! מהר!" היא אמרה בלחץ. רצתי ורצתי והרגשתי שהרגליים שלי עומדות ליפול. שמעתי עוד שני פיצוצים חזקים מאחור והמשכתי לרוץ. הגענו למדרגות יורדנו מהר ככל שיכולנו יצאנו מהקניון בבהלה ושמענו סירנות של אמבולנסים ומשטרה. "רק שאמא דלי לא תגלה שהייתי פה.." לחשתי לעצמי ורצתי בעקבות יובל לעבר תחנת המוניות.
עד כאן. 7 תגובות ואני ממשיכה.. והפעם שזה לא יהיה רק ממישהו אחד (אהההמ ליהיא!) ביי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
