איזה חרא יום היה היום.. ואי ואי.. הכל התחיל טוב נגמר רעעע! ככה. בשיעור מדדעים היה משעמם כרגיל עם הקול המגעיל של מרדימולהה (למי שלא הבין - אתה טיפש...! חיחי סתם מרדימולה זה כינוי שהמצאנו לשרה המורה למדעים.. מעניין למה באמת..) אח"כ היה אמור להיות לנו ספורט אבל המורה לא הגיעה והיה לנו שיעור חופשי עם המורה האילגת לאנגלית של הקבצה ג.. מסכנה טולייק את בטח ממש סובלת איתה והפיגורים שללה.. קיצר היא הייתה בצד ועסקה בעניינים שלה.. אני הילהלה (כבר מתגעגעעתתת.. ואאהההה) ודקדי התחלנו לשחק כדורסל קצת מוזר ואז הפסקנו כדי לעשות ש.ב אז אני והילוש התחלנו לדבר באנגלית נוראית עם מבטא ישראלי לגמרי ולשהתגע ואז צבעתי לעצמי נמשים עם המרקר הירוק של הילה ואז איכשהו כולם נעמי, ליק, טולי, הילהלוש, לורי, ושליקע (ומתישהו גם יונה..) התחילו לרדוף אחרי ולהגיד שאני צריכה פסיכיאטר וזה בצחוק ואני צועקת להם עזבו אותי כבר!!!!!! באיזשהו שלב די בהתחלה הילה הפסיקה ואח"כ גם שלי ולוריאל ואז גם טל ונשארו רק נעמי יונה וליהיא ואני צועקת עזבו אותי כבר!!!! והן בעולם אחר ממשיכות וכל הבי"ס מסתכל עליי שאני מנסה להיחלץ מהם.. וכל הדרכים לא עזרו.. ניסיתי לנשוך, לשרוט, ללקק, לבעוט, לדרוך, לצבוט, הכל אבל כלום לא עזר.. ואני כל הזמן הזה צועקת דיי תפסיקו! וגם זה לא עזר ואז קיבלתי מכות ברגל באצבע ובמרפק ואח"כ רצתי לפינה של הכיתה ובכיתי. כן, בכיתי. כי מה שקרה לי כאב לי. לא רק מבחוץ, גם מבפנים. ואז נעמי באה ומנסה לשכנע אותי "לא עשיתי את זה בכוונה היית אומרת די והיינו עוזבות אותך.." כע עללק.. והחלטתי לא לדבר איתה.. למרות שהיו כ"כ הרבה דברים שרציתי להגיד לה אפילו על פתקים לא עניתי. אחאבל עם ליהיא כן השלמתי.. ואז לפני חשבון הילה הלכה הביתה ובערך לפני שעתיים משו כזה היא טסהה ואני כבר מתגעגעת אליה.. אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיה.. היא זאת שתמיד לצידי, ותמיד מוכנה לעזור לי ובלעדיה אני אבודהה.. כן כן ל-9 ימים אני בלעדייה.. זהו.. עכשיו אני הולכת לקבלות הורים אז ביי... מצפה לטוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
