קודם כל יש לי כמה דברים להגיד..
תמישכו להגיב, כבר ראיתם שיצא לכם מזה משהוץץ
ושתדעו, אני הגבתי 4 פעמים בסיפור הקודם..
אז אני מצפה לתגובות שלכם, לא שלי!
זהו עכשיו לפרק השמיני..
בפרק הקודם:
" בבית ראיתי את שיראל בחדר שלה, בוכה. "מה קרה?" שאלתי אותה בדאגה. "רווונייי!" היא צעקה ובכתה. "מה? מי זאת רוני?" שאלתי. "חברה" אמרה שיראל והמשיכה לבכות. "ולמה את בוכה? אתם כבר לא חברות? היא עברה לגור בעיר אחרת? היא עברה בי"ס?" שאלתי. "מה קרה?" אמרתי כשראיתי שהיא ממשיכה לבכות. "רוני, היא מתה בפיגוע!!!" אמרה שיראל, טמנה את הראש בכרית והמשיכה לבכות."
פרק 8:
ניסיתי לנחם את שיראל, אבל לא מצאתי מילים. "אני.." גמגמתי "אני נורא מצטערת.." אמרתי בהיסוס. "זה ב בסד דר.." ניסתה שיראל להגיד. "זהו, עבר" היא אמרה. "אני מבינה, שהיא כבר לא יכולה לחזור. אין לי על מה לבכות. עם דמעות כלום לא ישתנה. זהו, כבר אין לי מה לעשות חוץ מלנחם את המשפחה שלה. כולם אהבו אותה. אני אצטרך להתמודד עם זה." היא אמרה ומיששה את הקיר, כדי לשבת. לא האמנתי שכאלו מילים יוצאות מפיה של ילדה בת 7.
ביום למחרת סיפרתי ליובל על המקרה המצער עם רוני. "אוי, מסכנה אחותך, היא בטח מרגישה נורא.." אמרה יובל בצער ולגמה מבקבוק הספרייט שזה הרגע קנתה. "כן, אבל היא אמרה שהיא תתגבר.." אמרתי לה. הצלצול לסוף ההפסקה הושמע. "טוב נדבר אח"כ" אמרה יובל ורצה לכיוון כיתת המדעים בעודי הולכת אל מגרש הספורט.
"סיוון פלג, רועי אלמון ושני ליאל מכיתה ח5, נא לגשת לבדיקות" שמעתי ברמקול בזמן ששיחקנו כדורעף. אני שני ורועי עזבנו את המגרש והלכנו אל חדר האחות. "כל אחד בפרטיות שיגש לתוך התאים ויתפשט אני כבר מגיעה" אמרה האחות בקול קר. "מה?! אין סיכוי שתראי אותי ואת המקומות הפרטיים שלי!" אמרה שני בלחץ. "זאת בדיקת התפתחות וחובה לעשותה" אמרה הרופאה וחזרה לענייניה. "מה.. מה עושים בבדיקות האלה?" שאל רועי ונהייה אדמדם. "לבנים, איני יודעת, הרופא עושה זאת, לבנות, בדיקת בשלות כללית" אמרה האחות והמשיכה בעיסוקיה. "מה זאת אומרת?" שאלה שני בבהלה. "בדיקת חלק גוף עליון והיקפו, היקף הבטן, גובה, משקל, בדיקת דם, ובדיקת עקרות" אמרה האחות והזעיפה פנים. "מה זה בדיקת עקרות?" שאלתי במבוכה, והבנתי שזה היה ברור מאליו לשני. "את יודעת.. בדיקה.. בדיקת.."אמרה האחות במבוכה ניכרת "בדיקה האם תוכלי ללדת ילדים, נאמר זאת כך" היא אמרה לבסוף. "ועכשיו גשו לתאים!" אמרה האחות וחזרה לנימתה הקודמת. כולנו נכנסנו לתוך התאים. "מה התאריך היום?" חשבתי לעצמי. "ה-16, פיו, יש לי מזל, אם היא היתה עושה לי את הבדיקה בעוד שבוע, האחות הייתה מפספסת" אמרתי בלב. "הורדתי את החולצה הסוודר והמכנסיים ולא המשכתי. המשכתי להיות עם האיברים שלי לא חשופים כל עוד יכולתי.
לאחר כמה דקות נכנסה לתא אחות. אחרת, נחמדה. ניחשתי שהאחות הזועפת נכנסה לתא של שני. "שלום, קוראים לי רינה, מה שמך חמודה?" שאלה בחביבות "סיוון פלג, מכיתה ח5" אמרתי וחייכתי. "טוב, נתחיל במשקל.." היא העלתה אותי על המשקל ועל הצג ראיתי את המספר 48. "משקל.. 48, מצוין משקל מעולה" אמרה לעצה רינה בזמן שרשה את משקלי על גבי דף. "נמשיך עם הגובה" היא אמרה וחייכה. חייכתי אליה חזרה ונעמדתי זקופה צמוד לקיר "1.58 יפה מאוד" היא כתבה בדף. "טוב עכשיו נעשה לך בדיקת דם, את לא מפחדת, נכון?" היא שאלה "לא, אני לא מפחדת" עניתי. היא שלפה מהכיס מזרק ולקחה מזרועי דם. "יופי מצויין" היא אמרה. "עכשיו להיקף החזה" פנתה אליי. היא מדדה את היקף החזה שלי ואמרה "83 סנטימטר.. יופי" וכמובן רשמה זאת בדף. "עכשיו הבדיקה האחרונה, בדיקת עקרות" אמרה רינה וניגשה לארון המגירות בפינת התא. היא פתחה את המגירה והוציאה מתוכה כפפה. "תורידי את התחתונים בבקשה" ניגשה אליי האחות. היססתי אבל הייתי חייבת. קודם כל היא מיששה את בטני ולאחר מכן עשתה את הבדיקה כולה. זה כאב אבל זה לא היה סוף העולם. "סיימנו" אמרה רינה וחייכה. "אז ככה, הגובה והמשקל מתאימים לגילך, היקף החזה אל תדאגי - עוד יגדל התוצאות של בדיקת הדם יגיעו רק בעוד כשבוע וכפי שאני רואה.." אמרה רינה והסתכלה על הכפפה "את לא עקרה" היא סיימה. "כאב?" היא שאלה בידידותיות. "האחרונה, כל השאר לא" עניתי. "אהה.. האחרונה בהחלט כואבת.. אבל.. אפשר לתקן את זה" היא אמרה והושיטה לי גלולה. "מה זה?" שאלתי "זאת גלולה למניעת הריון, היא גם מאוד עוזרת לסוגים כאלו של כאבים.." היא אמרה והושיטה לי כוס מים. לקחתי את הגלולה הודיתי לה ויצאתי. בדיוק שמעתי את הצלצול לתחילת ההפסקה ה-2 ניגשתי לכיתה ח2 וחיפשתי את יובל. "אה.. היא בשירותים.." אמרה עינת, חברה שלה יובל. הלכתי לשירותים ושמעתי קול של בכי. "יובל?" שאלתי וקולי הדהד. "מי זה?" שאלה יובל "זאת אני" עניתי. יובל פתחה את התא והכניסה אותי. "מה קרה?" שאלתי את יובל. יובל היססה. שקט שרר בשירותים. "נו, ספרי לי, מה קרה?" אמרתי בסקרנות. "עשו לך את הבדיקות?" שאלה יובל. "כן, גם לך? נכון האחרונה כואבת?" שאלתי אותה. "כן, והאחות אמרה לי ש.." היא התחילה. "ש..?" שאלתי בסקרנות.
רוצים לדעת את ההמשך?
7 תגובות ואני ממשיכה..
ותזכרו המגיב ה-10 בכל פוסט..
מקבל חתימה
וגם עוד כל מיני פרסים בספיישל
(שנמצא באחד הפוסטים הקודמים)
תגיבווו
לאב יו גאייז (;
תמשוק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
