This is my place to tell, cry and be myself

היום בדרך מהבי"ס הביתה, ברחוב השרון אני סתם הולכת ואז אני רואה ילד בן 3.5 בערך בוכה. בהתחלה חשבתי שהוא לבד אבל אז ראיתי את אמא שלו עם עגלת תינוק ועוד ילד קטן הולכים הרבה לפניו ולא הבנתי למה אמא שלו מרשה נותנת לו ללכת ככה לבד... והילד צועק לאמא שלו באנגלית wait for me!!! והאמא לא עוצרת לחכות לו היא רק צועקת עליו (כל השיחה הייתה באנגלית) שהוא הולך ממש לאט ושיימהר... והילד בוכה ובוכה והאמא רק צועקת עליו. ואני לא מבינה, לא איכפת לה מהבן שלה??? יש ברחוב הזה מלא חניות של בתים הילד יכל להידרס.. בסוף האמא עצרה צעקה עליו ובאה אל הילד לקחה לו ת'יד והתחילה ללכת מהר.. אני חושבת שהאמא אמרה משו על להחליף חיתול.. אבל לא שמעתי כי כבר הייתי רחוקה.. טוב חוצמזה הכל טוב... אוהבבבבבבת תמצ'י!

אני לא מצליחה להעלות את התמונות אז אתם לא תוכלו לראות את המקום הכי יפה שיששש (חוץ מישראל כמובן). אני ממש מתגעגעת ולפעמים אפילו בוכה כי אני רוצה לחזור ולראות את כל האנשים שאני אוהבת! אבל כרטיס טיסה הוא מאוד יקר ואני אוכל לטוס אולי עוד שנתיים!!! רובכם נולדתם בארץ אז אתם לא יודעים מה זה לעזוב הכל בגיל ששוכחים אפילו מה אכלנו באותו יום (גיל 4..) ולהגיע למקום חדש לגמרי הכל חדש: שפה, אנשים, התנהגות... ולא לזכור איך סבא שלך נראה ואיך דודה שלך נראית ואחרי כ"כ רבה זמן (8 שנים) לחזור ולראות את כולם ואת הארץ שבה גדלת לזמן מוקצב של שבועיים ואז לחזור.. זה הרג אותי כשכבר התרגלתי לאנשים למחירים למראות להכל שם כבר הייתי צריכה לחזור וגם רוב סיכויים שאני לא אוכל ללכת לחתונה של דודה שלי שכל כך התחברנו כשהייתי שם... אני נשבעת לכם יש רגעים שאני לא יכולה יותר ואני פורצת בבכי... כל המחשבות שעוברות לי במוח תוקפות אותי, המחשבה שרק עוד שנתיים אני אחזור ובזמן הזה הכל ישתנה ואני אף פעם לא אחיה איתם באותה מדינה... ואני בוכה ובוכה עד שאין לי יותר דמעות. כלום לא מנחם או מרגיע אותי. הלוואי  שיכולתי לטוס כל שנה...

אבל אלה הם החיים ואין מה לעשות, לפחות יש לי פה חברות ומשפחה (המשפחה הקרובה ודודים שלי ובנות דודות) ואני צריכה להודות שיש לי את זה ואת החיים המתקדמים שיש פה.. אז.. תודה אלוהים.

תגיבו לי בבקשה! אוהבת המון עד ארגנטינה וחזרה (22 שעות טיסה) תמי!

הייתי שבועיים בחו"ל (ארגנטינה) וממש נהניתי! רק כדי שתדעו, זה פוסט ממש ארוך...

אז ככה, לארגנטינה אין טיסה ישירה אז יש 2 מטוסים. במטוס הראשון (לאיטליה) היו 3 שירותים מתוכם רק 1 עבד.. האוכל היה דוחה ברמות מגעילות (עוף עם שזיפים ברוטב קינמון הכל ביחד... לחם עם ממרח קישוא יייאקק..) ועלינו למטוס עם אנשים שאנחנו מכירים (חברה של אמא שלי שיש לה ילד בגילי שאני שונאת אבל הוא היה די נורמאלי בטיסה קוראים לו גסטון, ילד בן 4 חמוד בשם תומר ותינוק בן שנה וחצי ששיחקתי איתו ממש מתוק וקוראים לו דן). והיה ממש ממש ממש ממש משעמם כי לא היה כלום לעשות (לא הייתה טלוויזיה) אז שיחקתי עם

דן המתוק =)

במטוס השני היה יותר טוב כי זה היה לילה אבל לא יכולתי להירדם כי זה היה ממש לא נוח... אז סתם שיחקתי בטלוויזיה וראיתי טוי סטורי 2 (פחח סרט לתינוקות ראיתי אותו כדי לנסות להירדם..) בסוף נרדמתי לאיזה חצי שעה.. ונחתנו בארגנטינה ב-6:00 בבוקר =(..

סבא שלי בא לקחת אותנו ואז הלכנו לבית של סבא וסבתא שלי... ושם ישנתי חחח ואז דודה שלי הגיעה (לא זאתי מאל סם) והיא הביאה לי במתנה סרט לשיער ממש יפה.. (אח"כ יש סיפור שקשור לזה..)

מה שראיתי בארגנטינה:

-  ילדים ברכבת התחתית מוכרים דברים כי ההורים שלהם הכריחו אותם... מסכנים אפחד לא קונה..

-  מאכלים מגעילים.. כגון... דיונונים, סרטנים, צדפים, חזיר כמובן ועוד...

-  מוזיאון בשם bodies שלא!!! הלכתי אליו שלקחו בנאדם מת ופתחו אותו ושמו במוזיאון כדי שאנשים ילמדו איך נראה הגוף מבפנים!! איייייייייייייייייכססססססהההה!!!!

-  בארגנטינה ראיתי רק 2 חנויות שמוכרות אולסטאר אמיתי כל השאר זיוף זול..

-  בבואנוס איירס יש יותר בני אדם ממה שיש בכל ישראל (ככה זה נראה..)

-  מכוניות שרופות שממשיכים להשתמש בהם.. ומכוניות ישנות בדרגה של רכב אספנות...

-  בניניי המגורים בארגנטינה יש להם מינימום 7 קומות מקסימום 50-60 קומות בלי להגזים...

מה עשיתי בארגנטינה?

ראיתי 2 סרטים סופר כלב סרט יפה והייסקול מיוזיקל 2 זה היה ממש יפההה והיייתי בטרום בכורה!! זה טיפ טיפה יותר יפה מהראשון אבל שניהם סרטים ממש יפים..

הייתי בהמון בתים של אנשים ושל בני משפחה... יותר מדי וישנו אצל חברה של אמא שלי ויש לה 2 בנים אחד בן 9 שקוראים לו מתי ואחד בן 14.5 שקוראים לו אריאל. מתי בא איתנו לדי הרבה מקומות. בהייסקול מיוזיקל 2 ובעוד מקומות.

הייתי בקניון ממש גדול ובקומה העליונה יש מין סוג של לונה פארק והלכתי לשם עם דודה שלי, אמא שלי ומתי ומתי ואני עלינו על ספינה והיה ממש ממש מפחיד וכאב לנו הבטן, ואח"כ עלינו על מתקן כיף יותר שעשה סיבובים מהירים... אח"כ אכלנו גלידה בקניון ואז מתי היה צריך ללכת ובגלל שבת דודה שלי מתחתנת דודה שלי (לא אמא של מי שמתחתנת דודה שלי רווקה) ובת דודה אחרת שלי (אחות של מי שמתחתנת) הן היו צריכות לכתוב משהו בשביל מסיבונת קטנה כזאת שעושים לכל הנשים לפני החתונה אז אני ואמא שלי הלכנו למוזיאון הילדים היה ממש כיף זה דברים בענק.. אח"כ הלכנו עם דודה שלי ובת דודה שלי לאכול גלידה..

הלכתי ליום הולדת של בת דודה הקטנה שלי שקוראים לה יערה יומולדת 4! יש לי עוד בת דודה (אחות שלה) שקוראים לה הַלנה והיא בת שנה וחצי שנתיים... יום אחד גם הלכנו לבית שלהם לאכול על האש וגם בנות דודות אחרות שלי היו.

פעם הלכתי לאכול פיצה והמלצר כזה נוגע לי בסרט שדודה שלי נתנה לי מתנה חחח.. והוא כזה "ואו איזה סרט יפה.." חחח היה מצחיק.. הפיצה שם הרבה יותר טעימה..

וגם הייתה החתונה של בת דודה שלי... הייתה החתונה האזרחית היא הייתה קצרה ואז הלכנו לאכול במסעדה והחתונה עצמה הייתה בבי"כ ואז בסלון אירועים ושם המסיבות הן ארוכות היינו שם מ-11:00 בבוקר עד 21:00 בערב!! אבל היה כיף.

גם פעם הלכתי לישון אצל דודה שלי ממש התחברתי איתה ואם חבר שלה הם ממש נחמדים אליי ובחתונה הם כל הזמן היו איתי..

חברים של אבא שלי הזמינו אותנו גם לישון אצלהם לילה והם טיילו איתנו ויש להם חתולה ממש חמודה שקוראים לה פפה היא כל הזמן הייתה איתי...

הלכתי עם בת דודה שלי, חבר שלה ועוד ילדה קרובת משפחה של חבר של בת דודה שלי להחליק על קרח היה כיף וכל הזמן נפלנו והנעליים ממש כאבו ברגליים.. אאאאאאוץ' החלפתי איזה 3 פעמים נעליים כי הם לחצו לי.. חחח.. XD ואז סתם אכלנו פופקורן וחזרנו הביתה.

גם קיבלתי מתנות לבת מצווה mp4, מעיל ממש יפה, בגדים ונעליים.

במטוסים חזרה האוכל היה יותר נורממאלי... וגם שם פגשתי תינוק חמוד , אחר בשם ניר עם שיער חום ועיניים כחולות - ירוקות שמנמן כזה מתוק.. היפראקטיבי (כמו לישייוש XD) ואין לי תמונה שלו...

וזהו אם שכחתי משהו לא נורא.. חחח ותמונות אני אוסיף יום אחר אני עייפהה בטירוף.. הפוסט הבא יהיה פוסטמונות של הטיול בארגנטינה...

תגיייייבו!!!! אוהבת תמפוש