לעמוד על הראש- החיים בכיתה ו’’

תקציר הפרק הקודם: ליאור גילה למישל שנפרד מדריה, ונישק אותה, אך מישל התנגדה..היא נסוגה ויד תפסה בה בחוזקה מאחור...

היא הסתובבה במהירות, זאת הייתה.. סיגל!

היא הביטה בה במבט חמור, בסיגנון שמתאים יותר ליועצת בית הספר, ולא לה.

"מישל, מה את עושה פה? יש לך מושג איפה ליאור? למה נעלמתם?"

-"אה, ליאור.. הוא שם-",הסתובבה במהירות והצביעה לכיוון שבו היה ליאור לפני רגע, היא הספיקה לראות עקב של אולסטאר נעלם בפניה חדה.

"זאת אומרת, חשבתי שהוא שם... אממ... איפה דניאל?" ניסתה להחליף נושא.

"הוא היה צריך ללכת הביתה, לשמור על אחותו הקטנה... את בטוחה שאת לא יודעת איפה ליאור?",סרקה שוב את החלל מאחורי מישל, כאילו ליאור עשוי להופיע שם פתאום,"מעניין, אני חושבת שראיתי אותך הולכת לכיוון שלו.. טוב כנרא  דמיינתי, מה עשית פה כל הזמן?"התעניינה.

"סתם הרגשתי צורך להשאיר אתכם לבד, אחרי הכל אתם זוג בהתהוות, יש לכם עוד מה ללמוד אחד על השני, אין לי שום צורך להפריע...",אילתרה,"אבל אל תדאגי, אני יכולה לעזור לך לחפש את ליאור... בואי, אני חושבת שהוא יכול להיות שם", הצביעה לכיוון ההפוך מהכיוון שבו ראתה את ליאור מתחמק, היא לא רצתה שסיגל תתחקר אותו, מי יודע מה הוא עלול לפלוט.

היא לא הרגישה שלמה עם מה שעשתה, אם הוא אוהב אותה והיא אותו, למה שלא תתן לו לנשק אותה? למה היא ברחה? היא הייתה בטוחה שאם הייתה מבקשת ממנו הוא היה מפסיק, הוא לא יכול היה לפגוע בה, כך רצתה לחשוב, היא רק רצתה להיות עם עצמה, לבד, לנתח את כל מה שקרה בפרוטרוט.

למה עשה את מה שעשה, ומה היה קורה אילו לא עשה?

היה זה דחף כמעט בלתי נשלט אצלה,לנתח כל דבר מקרוב, לא להחסיר פרט.

כך חשבה כששכבה במיטתה, מכוסה בשמיכת הפוך החמה, היא נרגעה קצת והחליטה לתת לראשה לנוח ממחשבות ולחטוף תנומה ארוכה לפני שאמה תעיר אותה לבית הספר בבוקר, ליאור כנראה הצליח לתפוס מחבוא טוב, כך שגם אחרי חצי שעה של שוטטות וחיפושים לא עלה בידן של סיגל ומישל למצוא אותו, גם כשסיגל התעקשה לחפש בכיוון שממנו התחמק הן לא מצאו לו שום זכר.

מישל נשמה לרווחה כשסיגל התמתחה בפיהוק ארוך והחליטה שהוא וודאי כבר הגיע הביתה, אך הייתה מתוחה מעט כשסיגל החלה לתמוה מדוע נעלם.

'בבקשה שלא תתחקר אותו, בבקשה.וגם אם כן- שלא יגיד כלום..' התחננה מישל בליבה, לא מבינה מדוע היא רוצה כל כך להסתיר את מה שקרה. סיגל הייתה גלויה איתה תמיד, וגם מישל, שלא הבינה מדוע קשה לה לספר לסיגל את מה שקרה.

ואולי הוא לא באמת אוהב אותה?

עפעפיה החלו להיעצם, הדבר האחרון שראתה בראשה היה תמונה שלה ושל ליאור מחובקים,

והיא נרדמה.

מצטערת שהיה פרק קצר, יכול להיות שהוא נראה קצת חסר משמעות ולא נחוץ, אבל רק רציתי להדגיש את מה שעבר למישל בראש כדי שתבינו את מהלך העניינים.

מבטיחה שפרק הבא יהיה הרבה יותר ארוך ומעניין.

עם היד על הלב

3>>

ירדן.