גורל האהבה
סיפורים. |
| 3/2008
ישראבלוג נסגגגגגר!לתמיד.
פרק שני
קמתי לאוויר הצח ולריח הנהדר הכמובן של בישוליה של לוסי.
יום שבת הכי כיף,חשבתי.
קמים לארוחת בוקר נהדרת, אפשר לקום מאוחר.. וכמובן לא לומדים!
הרעשים מבחוץ של הילדים על הרולר ועל האופניים, הצעקות שלהם
הכלב שלי, מומו שבא אליי וקופץ עלי כל בוקר..
ו..לוסי.
כן, לא יכלתי להכחיש את העובדה שאני אוהבת אותה, אותה ובמיוחד את האוכל
שהיא מכינה בשבילי..
כשהתקרבתי אל שולחן האוכל במטבח, ראיתי את לוסי מדברת בהתלהבות רבה בטלפון
וצועקת:"כןן כן! אני אשמחח לשאול אותה, היא בטווחח תסכיםם, היא לא אואהבת פה
את בית הספר,כן אני אמסוור לה נשיקוות"בנוסף על כך סגרה את הטלפון
מיד שנכנסתי אל המטבח וכמובן באדישות רבה ובהתחכמות שלי השיחה הלכה כהרגלה.
"בוקר רע"מילמלתי מתוך שינה.
"בוקר טובב ילדונת, את לא תאמיני מהה מצאתיי לך!! ב.."
"מה? מה כבר באמת את יכולה למצוא לי עוד?? ציפורים שינגנו לי ואז מומו
יאכל אותם?, כמו שקרה עם התוכים של השכנה המציקה הזו.?"סיננתי.
"לא."
"אז?"
גברת לוסי הרגישה בטוב שהיא מתעניינת, חשבה שאולי סוף סוף תדבר ביתה המאומצת
בסקרנות וביותר חום ואהבה-כמו שתמיד רצתה שתהיה לה בת כזו.
"בית ספר חדש בתל אביב!!" צעקה.
"וואו"
"למה את תמיד חייבת להיות אדישה בעולם משל עצמך? תמיד יש לך תלונות
ואת מקטרת!!" נאנחה מקרב לב.
"טוב נו, מה יש להם להציע ומי היה איתך בטלפון?"
"אה..זה לא חשוב.. העניין הוא פה שצריך לשלוח אותך לשם! שם מלמדים אותך
בעצם מה שאת אוהבת לעשות: גראפקיה ועיצוב, מחשבים, דרמה, שירה, פיתוח קול ועוד ועוד,
אז מה את אומרת??"
"מה.??? ולא יהיו מתמטיקהו אנגלית יותר?"צרחה מרוב אושר
"אה...צר לי לאכזב אותך.."
"אוהו.. לא שמחתי בכלל"אבל אחרי תשובה כזאת גב' לוסי הרגישה שהתאכזבה,
כי כבר הכירה אותה מאז שהייתה ילדה.
פתאום השיחה גלשה לקצת יותר מעניינת.
גב' לוסי התיישבה לידה בארוחת בוקר גדולה כמו תמיד בימי שבת,שתיהן עם פיג'מות
ובנוסף גם שוקו חם ומרגיע.
"אז מה?איך את סובלת אותי?" סיננה נעמה אל לוסי.
"מסתדרת..את יודעת"
"לא כל אחד יכול לסבול אותי כמו שאת, תקבלי ח"ח"
"וואלה.."
"תגידי..למה בכלל בחרת דווקא אותי?"התעניינה.
"למה נזכרת בזה פתאום??"
"סתם.."
"טוב, אז את יודעת.. תמיד חלמתי שלא תהיה לי בת מרדנית כמוך, ושאני יוכל לעשות לה
קוקיות ולהלביש אותה בשמלה, ולהגהץ ולעשות איתה שיחות נפש..אבל זה מה שיצא"
נעמה הרגישה דקירה קטנה בלב.
"אה..אז זה מה שקיבלת, מרוצה?"
"את האמת? כן ."
שתיהן עמדו לדקה ארוכה של שקט,לאחר מכן נעמה סיימה לאכול,
ושמה את הצלחת בכיור.
לוסי רצתה עוד שתשאר, אבל הסבה לה לנפשה.
***
"איך היא סובלת אותי ככה.."
'באמת,אוית אפשר לסבול?? או שהיא סתם אמרה דברים. או שאולי התכוונה למשהו אחר?
או שבכלל היא לא ידעה מה לענות,אז ניסתה בהתחכמות' נעמה חייכה לעצמה חיוך קטן
"היא לומדת מהטובים ביותר.." 
הרי תמיד היא אומרת לי שאני מס' אחת בהתחכמות ואדישות.
פתאום חשבה לעצמה גם על הביצפר ההוא בתל אביב,.
"אולי יהיה שונה שם" .. "לפחות מאשר פה ,מהעיר המוזנחת"
_________
ראיתי שהכותרת של הדף עוזרת לכניסות
אבל אני מצפה יותר לתגוובות
תהנו, ואם זה מעניין אותכם אתם יכולים להציע דעות והמשכיות לסיפור.
בקרוב פרק חדש3>
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
