איפ"א - קבוצה כותבת - יועצים ארגוניים כותבים

התחדשות ארגונית

אתי בן זיו

הכל נראה חגיגי, היא התעלמה מהמתח סביב. הנה היא - מתחילה משימה, מתקדמת, מרגישה דואה. "שיחקתי אותה" אמרה לעצמה.

בחלל הכניסה, עמדו דקלים זקופים. היא נגעה באחד מהם והרגישה שהעלה עשוי פלסטיק. העוויה קלה עלתה בשפתיה: "חבל, לפחות היה ממשי", פניה השתדלו שלא להסגיר אכזבה. מרצה ושמחתה, ישבו בקן מיוחד שבנתה, מתעלמים מהשאר. "כן, למי בבקשה?" נשאלה, "לשושי ממשאבי אנוש", אמרה, מסרה את התעודה וקיבלה תג שהשחילה לצווארה. "שבי בבקשה, היא יורדת". התחפרה באחת הכורסות האפורות שממול למזרקת מים  בסגנון רומי, לקחה כרית כחולה, התקינה אותה מאחוריה, העיפה מבט על המספרים הזורחים ממול, ועלעלה באחד העיתונים שעסקו בתחום שאליו תיכנס.

שושי הגיחה ואמרה: "איזו יופי שהגעת, אנחנו מחכים לך".

-          שושי , מהם המספרים שממול?

-          'אה, זהו אחוז ה'לא פסולים', הצלחנו יפה אתמול. פעם ראשונה שהגענו למספר כזה. תשתי קפה'?

היא בחרה בשוקו מפנק וצעדה לחדר הדיונים. צלחת הפוכה עמדה במרכז השולחן וסיפרה על שיחות ועידה בינלאומיות שמתקיימות שם. מסביב הונחו כריכים אלגנטיים, מפיות לבנות, צלחות, כוסות ובקבוקי מים מינרליים, הם יאכלו בצוותא.

הלוח הגדול חובר לחשמל, עוד לא ראתה שכמותו, בהמשך למדה שהוא מוציא את הנכתב בכמה עותקים ויודע לשלוח אותם במייל למשתתפים.

לא היו לה תלונות, להוציא את הפלסטיק של הדקלים, ולמרות זאת החלה לחוש שלא בנח. מושלם מידי. נראה היה שנחתה למקום שכולם יודעים. מה תוכל להוסיף?

האנשים זרמו לחדר, משאירים בידי מזכירה טלפונים ניידים. שקט השתרר.

היא רשמה: "התחדשות ארגונית". כמנצחת המרימה את השרביט ובודקת אם כולם מוכנים, העבירה את עיניה מאחד לשני. אחר כ ך רשמה סדר יום, שאלה להערות והתחילה בהיכרות: "קחו ניר, רשמו שתי שורות שמספרות משהו שקשור בכם ובהתחדשות ארגונית, בעוד 10 דקות נתחיל".  את השקט הזה אהבה יותר מכל. אלה הצירים הראשונים, הרגע שבו מתחילה לידת התהליך הקבוצתי. בוטחת, ישבה בכסא, מקפידה שרגליה יגעו ברצפה, נושמת נשימות של נוחות ורגיעה. 

לפתע נשמעה אזעקה ולאחריה רעם, טיל ראשון בחיפה. כולם רצו למטה. היא רצתה להישאר, אבל שושי אמרה: "בואי, יש יותר מידי מיכלים מסוכנים בסביבה". אחרי שמצאו מחסה במרתף, אמרה שושי: "אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהיה ולנצח נאכל חרב".   בשערי גן העדן עמד לפתע המלאך עם חרב מתהפכת, והיא לא ידעה אם ומתי תוכל לחזור.