איפ"א - קבוצה כותבת - יועצים ארגוניים כותבים

פנים.

הדלת נסגרה והמעגל ממולי היה מלא פנים , חלקן מצפות, קורנות וחלקן לא.

הבטתי בעיון במעגל- הפנים, הן סיפרו  לי סיפורים רבים , ללא מילים.

האם הסיפור שהפנים מספרות לי הוא גם הסיפור שיהיה במילים, או כל מה שאני רואה הוא ממעייני  בלבד?

מעגל העבודה החל בחשש ובהיסוס , הפנים הסקרניות קפצו פנימה בתחושה של נהנתנות והפנים המחייכות פיזרו חן וחיוך לסביבה, פנים נוספות נותרו מצועפות וחתומות כבתחילה .

ככל שעבר הזמן נמלאו ריגוש הפנים המשוחחות והפעילות. המצטנעים נותרו חבויים בצנעת המשפטים הרבים של חבריהם הנהנים לפזר לכל עבר את מילותיהם ולהגם.

מבטי נע אל הפנים ממולי ראיתי פנים שמאופרות בקפידה רגע לפני הצילום המושלם ויש פנים שמסתירות את מה שמבעבע מעיניהן  , פנים עדויות ומלאות כירח צוהל את קשת צבעיו, ויש שמבטן ירוי ואחרים שמבטן מושפל אל פני האדמה כמחפשות את שאבד בדרכן עד כה, יש צוהלות כשמש זיו ומאירות בחיוך שמח ומרחיב את הלב ואחרות כבויות שרופות שמש אפורות ומהלך החיים ניבט במלוא כובדו ויש נוספים , לא נראים .

עצרתי את השטף אל תוך הלמידה . הרפלקציה העלתה אל הבמה גם את הנחבאים אשר פרסו את כאב הבדידות במעגל, את כאב הנטישה המלווה אותם ומגיפה את דלתות ליבם אט אט.  מנגד עלו השמחות הקטנות של ההנאות היוצרות את  הריגוש באוויר הנהנות מעצם השיח המשמיע את קולם בחלל.

בהפסקה חשתי כי נתלכדו הפנים והסיפורים לכדי שלמות הנמזגת ל אחת.

מירה