"אני חייבת לשתף אותך במשהו שנורא מציק לי.
אל תשאלי מה שקרה לי בקורס הזה שאני לומדת. נו..הקורס הזה שאני לומדת כבר שנה שנייה. צ'מעי זה קורס נהדר ואני ממש נהנית בו. אבל ממש קשה לי הסיפור של להיות בשעה 08:30 בבוקר בכיתה, זה בשבילי מאמץ שחבל על הזמן.
...בטח שידעתי שזה לא יהיה פשוט אבל לא תארתי לעצמי עד כמה..
זה מתחיל כל בוקר בסיפור של ההשכמה של עידו בבוקר ואז אני צריכה להיות בטוחה שהוא קם כדי שלא יפספס את ההסעה לבית הספר. את כבר מכירה אותו, אם הוא לא קם עד שאני הולכת אז הוא לא מצליח לקום לבד והוא מפספס את בית הספר. וכל ההתארגנות בבוקר, סנדוויצים לבית הספר וארוחת צהרים כשהוא חוזר וגם הכלבה... ואחר כך לנהוג כל הדרך בלי לדעת איפה יחכה לך הפקק ואיפה תתעכבי חצי שעה על הבוקר. חוץ מזה שאני גרה הכי רחוק מכולם. ואת יודעת איך זה כשיוסי נוסע לחו"ל, אז זה הכי גרוע כי אין מי שיעזור לי בבוקר ואז אני הכי בלחץ ובשנה שעברה יצא שהוא נסע המון.
כל שבוע, ערב קודם אני בלחץ מאיך יעבור הבוקר שלמחרת ואז אני באה לקורס אחרי הסיפור של הבוקר בבית ושם יש כל הזמן ויכוחים על שעת ההתחלה. הנושא הזה כל הזמן עולה.
את שואלת למה? עד עכשיו לא הבנתי את זה.. למה יש כאלה שרוצים להתחיל יותר מוקדם. הם רוצים בשעה 8:00. למה? לא יודעת בדיוק.
כל אחד יש לו סיבות. הם רוצים להגיע ולתפוס חנייה קרובה לחדר של הקורס. לי זה ממש לא מתאים כי אם יוצאת יותר מוקדם עידו לא יקום לבית ספר.
לא. זה לא עוזר שאני אומרת את זה. הם כל הזמן מעלים את הנושא אבל אני אמרתי להם אלף פעמים שלי זה לא מסתדר. כל הזמן אומרים לי "תמצאי סידור לבוקר" ואני אומרת להם שניסיתי וזה לא הולך שבמקום קטן קשה להסתדר.
את מתארת לעצמך כמה שזה מעצבן אותי?
כמאז שהתחלנו את הקורס יש על זה ויכוחים כל הזמן וזה לא נרגע.
כן. בטח שאני נהנית בקורס אבל הנושא הזה ממש עושה לי רע. כל כך מעכיר את האווירה.
ואז תשמעי מה שקרה.
לפני שבוע הייתי צריכה לעזוב מוקדם יותר. קבלתי הזמנה לנסוע לכנס באתי לקורס בבוקר ועזבתי בשעה 11:00.
בסוף השבוע אני מקבלת טלפון מחברה שמספרת לי שאיך שעזבתי עלה שוב הנושא של שעת ההתחלה בבוקר והתקבלה החלטה להתחיל בשעה 08:00.
נדהמתי כששמעתי את זה. הייתי בהלם. עד עכשיו אני בהלם.
הם חיכו לרגע שאני לא אהיה ובלי לחשוב לרגע שזה לא בסדר לקבל החלטה כזו אם לא כולם נוכחים.
אני פשוט בהלם. בהלם!!!
כל הסופשבוע התלבטתי מה לעשות. להרים טלפון למנחה של הקורס זה לא נראה לי. היא בטח היתה שם כשזה קרה.
החלטתי שאני באה ביום שני בבוקר ואומרת שאני מתנגדת לזה ודורשת מהם להחזיר את המצב למה שהיה קודם.
בקיצור, באתי ביום שני בבוקר. אין לך מושג איזה מאמץ עשיתי ובכל זאת לא הצלחתי להגיע בשעה 8:00. נכנסתי ב-8:15 כולם כבר למדו. זה היה ממש מגעיל.
השיעור הבא היה עם המנחה של הקורס. מיד בתחילת השיעור העליתי את הנושא ואמרתי שזה לא בסדר שהם החליטו דבר כזה בדיוק ברגע שלא הייתי ובמיוחד שכל הקבוצה ידעה מה דעתי. אמרתי לה שמכיוון שאני משלמת שכר לימוד כמו כולם ומכיוון ששעת ההתחלה הרשמית היא 8:30, אני דורשת להחזיר את שעת ההתחלה למה שהיה קודם.
התפתח שם ויכוח פשוט מגעיל. את היית צריכה לשמוע איך אנשים דברו. פשוט גועל נפש. כאילו שהחצי שעה הזו היא הדבר הכי חשוב בעולם. אנשים פשוט אבדו פרופורציות...
בסופו של דבר הסכמתי להצעת פשרה שנתחיל בשעה 8:15 למרות שאני יודעת שזה משהו בלתי אפשרי מבחינתי לעמוד בו. לא יכולתי להבין איך המנחה עמדה מהצד ולא התערבה.
אני בכלל לא מבינה, איך הם נתנו לדבר הזה להיגרר כל כך הרבה חודשים.
עד עכשיו בהלם. פשוט בהלם"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
