הכל בגלל הצ'לו

יצאתי מהחיים שלהן.

יצאתי מהחיים של החברות שלי. שהיו איתי מכיתה א'.

אלה שלא נפרדנו לשניה.

זה כאילו שכל אחת התחילה להוציא אותי לאט לאט מהחיים שלה.

פתאום אני שמה לב.

זה נראה כאילו כולכן עשיתן את זה ביחד.

אבל-זה לא הגיוני.

וזה פשוט כל-כך פוגע...

רציתי להיפגש עם מישהו. סתם כדי לצאת ולבלות.

אבל חשבתי על זה.. ואין לי עם מי. רק עם השמינייה.

אבל מה אני עושה כשאף אחד מהשמינייה לא יכול?

אני נשארת לבד.

אני לא יודעת אם גם אני תרמתי לסוג של ניתוק בקשר הזה שהיה לי עם כל אחת ואחת מכן..

יכול להיות שזה כל אחת והחברים החדשים שלה שהיא פתאום השיגה..

וזה נחת לי בבום כזה.

יכול להיות שזה אני שהשתניתי?

אני לא יודעת..

ואני ממש רוצה לדעת מה גרם לי לניתוק בקשר עם כל-כך הרבה מכן.

לניתוק מהקשר עם החברות הכי טובות שלי. שהיו לי.

שהיו לידי בכל מצב קשה.

שכשהן רצו לעשות משהו אני תמיד הייתי חלק מזה.

ואני לא יודעת לאן זה נעלם.

שי,שירה,נטע,גאיה סגל,גאיה שכוי,אלונה,נטלי,רות,שירה כהן,איילה,דנה,יסמין,יעל רוזנפלד.

לאן נעלמתן פתאום?

או שזו רק אני.............