דמעות של מלאכים... "עוד נגיעה ועוד עצב
הכל כאן מוכר בעצם
אנחנו ביחד בכדי לחיות לנצח
עוד רגיעה ועוד כוח
ועוד נטייה לשכוח
אנחנו ביחד בכדי לחיות ולא לברוח"
|
כינוי:
בת: 29
מצב רוח כרגע:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2007
אין לי כוח לכלום =[ נמאס לי... מאז תחלת השנה לא ממש טוב לי.. כיף לי והכול ,מבחוץ אני ניראת הכול בסדר אבל בפנים הכול נרקב.. אני לא יכולה לחיות ככה יותר. יש לי חברות אבל אני מרגישה שאין. מריה התחלה להיות כול הזמן עים אלונה.. קרין היא שקוע בריב שלה עים דורון. אלונה כש אני נמצאת איתה לבד היא יושבת ושותקת כאילו אין מה להגיד ומשעמם.
הבנים זה סיפור אחר לגמרי: לאופיר יש חברה... והוא מיתיחס אליי כאל ידידה ולא כמו פעם. חיים.. הוא חיים כיף להציק לו והכול אבל להיסתובב איתו..? לא ממש בא לי... וכול הבנים דלוקים על מריה אז אין אפילו סיכוי לחבר... רע לי ואני לא יכולה לגיד לאף אחד, אני לא מרגישה בנוח לספר להם על איך שאני מרגישה.. אני לא יכולה לספר למריה כי היא כול הזמן עים אלונה.. כאלו נהיתה החברה הכי טובה שלה , ואחרי כמה זמן היא אומרת שאלונה מעצבנת אותה.. קרין היא תתחיל לזיין ת'מוח. ואלונה? היא אפילו לא תקשיב (אני חושבת).
אתם? אתם בכלל לא מגיבים לי ולאף אחד אין כוח לקרא את כול זה..
רואים איך זה להיות אני? הכול חרא! בא לי פשוט לבכות אבל אחר כך אומרים לי שאני רוצה רק צומי...
-בלונדה- =[
| |
|