אךך, איזה באסה תמיד לחזור מאילת. לחזור לחיים (המשעממים), לחברים (המשעממים - סתם [; ), ולבלוג (המשעמם - לא צחקתי |: ) ןבקיצור לדבר המ-ש-ע-מ-ם שנקרא... אממ איך קוראים לזה?
ש י ג ר ה .
אני לא מאמין שמילים אלו נכתבות בשיא החופש הגדול אבל זאת האמת. גם שיגרה של חופש בסופו של דבר נהיית טיפה, משעממת. ואז אתה מחכה בקוצר רוח לשובר שיגרה הבא. או שפשוט מסתפק באיזו סידרה טובה או סרט (לכל היסים, תראו סקינס ! סידרה שווה).
בקיצור כמו שהבנתם חזרתי מאילת (: זאת הפעם השנייה שלי החופש, הפעם עם המשפחה. חמישה ימים שלמים של חופש................!
אבל יציאה עם המשפחה לאילת זה לא דבר קל כל כך. במיוחד שהחבילה "משפחה" כוללת שני ילדים קטנים. אחד בן 8 שמומחה בלעשות רעש (אבל חמוד) והשני בן 12, בגיל ההתבגרות, שזה אומר מושפע, מתלהב, ובמיוחד........ ל=א מ=צ=ח=י=ק. משום מה נכנס בו דחף לנסות לרדת עליי בכל הזדמנות מה שלא ממש הלך לו ולווה במתקפת ירידות נגד ככה שהוא יצא דפוק פעמים רבות XD וכשהוא התחיל למחזר את הבדיחות שלו או את הירידות שלא על ה-"זקן" שלי, הוא חטף גם כאפה קטנה.
ובזמן מרתון הסטנדאפ הלא מוצלח במיוחד של המתבגר, הקטנטן יותר שיעשע את עצמו בקולות צורמים והרבה רעש. במהלך הנסיעה במיוחד בהיתי בחלון עם האייפוד ומרגיע את אחיי עם בעיתה קטנה עם הרגל.
מישהו מוכן להסביר לי למה אילת מפוצצת בערסים? אתה רק נכנס לטיילת וישר, מבוללל של ערסים. מה אין אנשים נורמלים במדינה שהחליטו לצאת לאילת? יש איזה מפגש סודי של כל ערסי המדינה? בכל פינה נמצא איזה ערס, השיער שלהם נראה כאילו התחשמל, משקפיי טייסים אפילו שכבר 12 בלילה, ג'ינס צמוד, חולצת וי עם פסים ודרקון מזהב. בקיצור, מבחיל להיות בטיילת.
ועכשיו למשהו אחר P: מצאתי נעליים ישנות בבית, והחלטתי לעשות להם שינוי.... נו דאוטי כזה חח (: הם היו בצבע ירוק כהה מגעיל כזה, אז תבעתי אותם בשחור לגמריי, כתבתי על אחת N ועל השנייה D באותיות אנגליות ישנות, בסגנון שמתאים לנו דאוט, ושמתי שרוכים בצבעי ג'מייקה שקניתי באילת (גם קשור לסקא, הסגנון שמאפיין הרבה שירים שלהם).. הרעיון יפה והכל, אבל התוצאה.. אני לא החלטתי בעצמי חח.. תגידו לי אתם P:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
