אוקי, ההופעה הזאת הייתה ה - פאדיחה של חיי!
למרות שבחזרות היה נחמד, וחשבנו שאנחנו טובות,ולמרות שזאת הופעה של דקה וחצי - הכל יצא ממש מעוות, ושחכנו מכל מה שאדו אמר לנו בחזרות.
בקיצור אני מצטערת שהסכמתי להופיע בדבר הזה, ולמדתי לקח:)
_
אז למרות שפיקששנו בהופעה, ולמרות שכאבה לי הבטן בטירוף היו ביום המוזר הזה כמה רגעים מיוחדים.
כמו - הדלקת הנר הראשון של חנוכה.
זה היה אחד הרגעים היחידים בחיים שלי שהרגשתי שייכת.
למרות שאף אחד לא הכיר אף אחד כולם היו מאוחדים ברגע הזה כמו משפחה יהודית טובה.
"איזה כיף אנחנו יהודים" - טופז.
בהחלט כיף:)
