ביום רביעי נפגשתי עם סופי,חזרתי הבייתה לקראת רבע ל8..השעה לא הייתה מאוחרת בכלל!
זה לא שהסתובבתי ב12 בלילה~.~ לבשתי ג'ינס ו2 גופיות מכוערות לא הייתי לבושה בזנותיות או משו|:
הלכתי לי הבייתה,ואני רואה שברך איזה איש אחד תוקע בי מבטים..
אני כמובן פרנואידית וישר חושבת דברים רעים,אבל הפעם זה היה באמת..
לא היה אף אחד ברכב שלו ואחרי הרמזור הוא עצר בצד,לא בשביל להוריד אף אחד לא נגמר לו הדלק פשוט חנה לו בצד הכביש!
התחלתי די להיבהל והמשכתי ללכת לאט,לראות אם הוא ייסע.
כשהתקרבתי יותר לעברו שמתי לב שהוא מכוון את המראה אליי וצופה בי,נבהלתי.
לקחתי מהר את הפלאפון לא יכולתי לחכות עש שמישהו יענה אם יענה בכלל,זייפתי שיחה.
לא ידעתי אם להמשיך ישר אל ביתי או לקחת פנייה.
אם הייתי לוקחת פנייה הוא היה יכול בתוך 2 שניות לצאת מאוטו ולחטוף אותי ביותר קלות..
אבל פחדתי שיידע היכן אני גרה.
המשכתי ללכת לאט,וזייפתי שיחה וצעקתי בכוונה את המילים "אמא אני פה אני עוד שנייה רואה אותך"
הוא פתח לאט לאט את הדלת,
התחלתי לקחת הליכה מהירה,לא רציתי שיחשוב שאני פוחדת או חושבת דברים כי אז זה רק היה מגביר לו ת'חשק לנסות לחטוף אותי.
הוא התחיל לצאת ואני כבר עברתי את האוטו,הלב שלי פעם במהירות..
הוא צעק לי משהו..לא רציתי להמשיך ללכת מהר לפני שייסע..לאחר כמה שניות הוא לקח ספרינט עם האוטו וצעק לי משהו..
נבהלתי,אני באמת הצדקתי את הפרנויות שלי.
הוא חיכה שם בשבילי,לעשות לי משהו.
זה היה מבהיל,למזלי לא קרה לי כלום..
אני כבר לא יכולה לצאת מהבית נורמלי..
|:
זה היה ממש מפחיד..
אין לי מה להגיד|:
חוץ מזה שאני צריכה להיראות כמו טום בוי לפי עצתה של סופי|:
עדיף להיראות כמו זכר מאשר כמו נקבה הא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
