הירהורים ובירבורים

לא יודעת אם מישהו קורא, לא יודעת אם למישהו אכפת, לא יודעת אם סגרתי או לא, לא יודעת אם הבלוג חשוב לי או לא.

יודעת שכתבתי דברים מטומטמים, יודעת ש"חשתי חשובה", יודעת שזו גם היתה שטות.

לא מצפה שמישהו יקרא, בטח שיגיב, לא מצפה לכניסות, לא מצפה לכל ביוטוי אחר של תשומת לב.

פשוט רציתי לסגור את הפינה הזו.

אני לא מוחקת כרגע, אבל לא מתכוונת לעדכן. אני גם לא מתכוונת להודיע לכולם שעדכנתי.

אני כן מתכוונת להמשיך ולקרוא בלוגים, ולהגיב בשם המשתמש הזה.

אולי יום אחד יזוא לי החשק לעדכון, אולי הבלוג ישכח איפשהו בין כל בלוגי ישראבלוג העזובים.

ואני יודעת שהיו לי ציפיות מטומטמות ("פרוייקט שירים עבריים"- על מה חשבתי?!), ושחשבתי שלוקחים אותי ברצינות (ואולי לקחו), אבל במבט לאחור הכל מטומטם ואני מתאפקת שלא למחוק הכל.

ולא, אני לא עצובה או מדוכאת, פשוט נכנסתי לבלוג וראיתי את הרשימות הטיפשיות, אז נכנסתי לעריכה כדי למחוק ונשאבתי אל האיזור הזה בעריכה, של כתיבת הפוסט.

זה לא מעכשיו לעכשיו, פשוט רציתי לסגור את הפינה הזו (כבר כתבתי את זה)

ואני יודעת שאני אסתכל על זה בעוד כמה ימים/שבועות/חודשים וארגיש שהייתי מטומטמת, אבל עדיין הייתי אני.

(וואו, עמוק מידי, לא להתייחס)

שנה טובה ומתוקה לכולם.