תופים ומתופפים
בלוג נסיוני זמני של תופים |
| 10/2007
אחיזת מקלות
העניין הוא די פשוט
אחיזת המקלות שאנחנו מכירים היום (גם המסורתית וגם האחידה) הגיע עלינו ממתופפי המצעד שניגנו בצבא.
כאשר בראש ובראשונה מדובר על נגני סנר.
משום שלא היו סטנדים או מתקנים אשר מסדרים את הסנר על הגוף כמו שיש היום היו פשוט תולים אותו עם רצועה ולכן נוצר מצב שאם היו מניחים אותו במרכז הגוף ומנגנים באחיזה שווה בשתי הידיים היה צריך להרים את המרפקים בצורה שמעמצת מאוד את השרירים וכך נוצרה האחיזה המסורתית שבה הסנר היה נוטה לצדו השמאלי של המתופף והידיים מונחות בצורה טיבעית ונוחה.
לאחר שהתחילו לנגן על הסט בתור כלי שלם חיפשו המתופפים דרך להגיע לסאונד וטכניקה כמה שיותר זהים בין הידיים ולשם כך הרי ברור שהאחיזה תהיה זהה.
זאת התפתחות של שני הסוגים מאוד מאוד בקצרה.
למה לשתמש באיזה אחיזה?
בשביל זה אנחנו צריכים לחשוב רגע אם סוף סוף הגיעו לסאונד וטכניקה שווה למה עדיין משתמשים באחיזה המסורתית?
ובכן אנשים שלא משתמשים בה יותר מדי נוטים להגיד שיותר קל לנגן איתה בצורה עדינה לעומת האחיזה השווה אשר כוחנית יותר
זה לא נכון!!!!!!!!
להפך
באחיזה המסורתית תווך התנועה של יד שמאל גדול בהרבה ולכן גם עוצמת המכה שאפשר להגיע אלייה גדולה יותר.
אז למה דווקא מתופפי ג'אז משתמשים בה בדרך כלל?
מדובר פה על הניואנסים הקטנים.
אחד הדברים שהכי משפיעים על הסאונד שיוצא מהתופים זוהי הזווית שבה המקל נותן את המכה ביחס לתוף.
בשביל לשנות את הזווית הזאת באחיזה הזהה צריך להזיז את כל היד אך באחיזה המסורתית ניתן לעשות זאת ע"י סיבוב המפרק בלבד דבר שמגדיל בהרבה את האפשרויות לקבלת סאונדים שונים מאותו התוף ללא מעמץ מיוחד.
אך כדי להגיע לסאונד שווה בין שתי הידיים ובדרך כלל לשליטה גבוהה יותר במהירויות גבוהות עדיף בדרך כלל להשתמש באחיזה הזהה.
לסיכום אין פה חוקים של איפה להשתמש באיזה אחיזה אלא עניין של נוחות והרגלים.
כי נכון שבדרך כלל מתופפי ג'אז משתמשים באחיזה מסורתית ונגני רוק באחיזה זהה אך תוכלו לראות גם מקרים יוצאי דופן כמו וירג'יל דונאטי או המתופף של פרל ג'אם (ברח לי השם שלו) שמנגנים רוק באחיזה מסורתית לעומת נגנים כמו דייב וואקל שמנגן ג'אז באחיזה זהה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
המתופף המעופף