החיים הם סימן שאלה אחד גדול.
אתה כל הזמן שואל את צמך מה יגידו? מה ישאלו? מה יחשבו?
תמיד אתה עסוק במה שיהיה עם החברה.
תמיד אתה בתוך תיבה שאתה לא מוצא את הדרך החוצה.
נסגרים עליך קירות מאוד גדולים שמייצגים אותם החברה,ההורים,הלימודים-
ואתה עצמך שלא יודע מי אתה באמת.
האיש האמיתי- הפתוח שלא אכפת לו מה יגידו,לא אכפת לו מה יחשבו,שלא אכפת לו להתבודד בהפסקות,בבית,בלי חברים בלי שמחת ילדות.
או אתה ה"צבוע" זה לא נקרא צבוע.זה נקרא ילד שרוצה חיים טובים.הילד שמעדיף להיות מה שכולם אוהבים,מה שכולם מצפים ממך,שמפגין רק את היתרונות,לא את החסרונות.לפחות מנסה להסתיר אותם.הילד שרץ אחרי מה יגידו ומה יחשבו.הילד שמעניין אותו כל דבר.שמתעסק באיך להיות חתיך על,איך להיות כוסון,איך להיות רזה,איך לשמור על להיות באופנה.
זה כל החיים ירדוף אותך.וזה לא ייפסק.זה יימשך תמיד.!
עד שתעבור למקום חדש ששם אף אחד לא מכיר אותך
שתוכל לבנות את עצמך מחדש.
שתוכל להפגין את כל כולך ולשנות את עצמך.
כדי שתוכל לתת את הדבר האמיתי שבך.
את הדבר גם שכולם יאהבו
וגם את הדבר שאתה תאהב.
את הדבר המושלם.
את הדבר שתמיד רדפת אחריו.
להיות אמיתי
ולהיות לפי מה שהחברה רוצה.
השאלה הנשאלת היא:
מהו הדבר המושלם? איך יוצרים דבר כזה?
איך אפשר להגיע לזה?
כל מה שהחברה רוצה זה רק את החיצוניות,אתה רוצה את הפנימיות.
אבל איך?!
אבל איך!?
אני זקוק כעת למישהו,
למישהו שיהיה קרוב אליי,
למישהו שיהיה איתי הכי גלוי בעולם,
מישהו שאני אהיה איתו הכי גלוי בעולם,
מישהו שלא יעזוב אותי אף פעם
המישהו המיוחד הזה
המישהו שקשה למצוא
המישהו המדהים הזה
המישהו שיראה את הפנימיות שלו
המישהו המיוחד
המישהו המושלם
[זה באמת וזה באמת נכון-אני ממש צריך עכשיו מישו לידי,מישהו שיעודד אותי.תגיבו בבקשה זה ממש יעזור...]
* אני כתבתי על החיים שלי,כל מילה פה המצאתי. תקחו אם האלכם זה לא מזיז לי רק ש...תכתבו שזה בהשראה על חיים אמיתיים..*
תקשיבו. אני כתבתי את זה כרקע על החיים שלי.
את ההמשךף אני מעדיף לא להגיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
