שא-לום,
כמה כמה דברים עומדים על הפרק היום;
קודם כל, עיצוב חדש, טכנית שיניתי רק את הלוגו ואת התיבה של הצ'אט אבל אני בטוח שתשרדו גם אחרי
שתספגו את המידע הזה.
-
אחותי חזרה מארצות הברית, אחרי חודש שלם של אימיילים על רצונותיי בקשר לקניות שתעשה לי.
היא התארחה בתכנית של מרת'ה סטיוארט והן נהיו חברות ככה (עם האצבעות).
הם קיבלו מתנות בשווי 65 דולר+עוגיות שהכינו על הסט, כל הכבוד, באמריקה יודעים לחיות!
השלל לא רב אך מספק, סווטשירט יפה, 3 סבונים נגד חצ'קונים לי ולאחי האהוב (שהלך עכשיו לעבוד במקדונלס
הכלב!!!) + פדים (הא הא) שמורידים חצ'קונים (מידע חיוני לכל קורא תמים), חולצה מצחיקה וM&M's של
ליל כל הקדושים. איזה שם מסכן נתנו לחג בעברית?!
בקיצור, אחרי שיואב חזר מפולין עם ממתקי גומי, סקיטלס ופרלינים ויובל ואחותי עם M&M's
בעצם, על מי אני עובד נהניתי מאלה.
אבל ברצינות, אחרי שטחנתי בערך 3/4 מהרשימה הזאת (הם היו שלי!) והסתכלתי
במראה מהרהר מה ללבוש ביום הראשון לסיוט החודשיים-ברצף-של-לימודים.
הבנתי שאני חושב שאני שמן ומכוער (ולא כדי שתגידו "לא יובל! אתה יובלון הכוסון!"..
למרות שאם תגידו.. זה יחמיא לי.. סתם. 
)
ועכשיו אני [מנסה,חשוב לציין] דיאטת כסח. שלא כוללת יותר מלחמניה מלאה אחת
לבית ספר,צהריים וערב ורק שתיה דיאט וכמה שפחות מכל זה.
ידוע לי שעוד פעם אני יכשל בתכניותיי לרזות אבל מותר לחלום... בערך.
נועם מאוד פרנואידית לגבי אנשים שהיא חושבת שמלתלחחשים מאחורי גבה.
למרות שהיא דיברה עם החשודה בלחש והחשודה
הודתה במעשיה הנתעבים (מה שמזכיר לי שבזמן שהשקתי את גינתם של משפחת הרץ
כששהו בטורקיה בזמן סוכות, נקלעתי למאבק מוחות ואלימות
עם "סטפר" מתקן להתעמלות לחיטוב היריכיים שמדמה פעילות מדרגות מעגלית.
(אפילו אני לא הבנתי מה אני רוצה ממכם)
קיצ-קוץ הצינור היה צריך לעבור דרך ה"סטפר" (לעיל) וניסיתי להזיז אותו
עם רגלי, הוא כבד ויש לו כאלה פלסטיקים על הרגליים כדי שלא יזוז.
לא יכולתי להיכנע לו ולעבור לשימוש בכלי השימושי שהעניק לנו אלוהים
הייידים.
לכן בדרך של דחיפות ומהלומות הוא נשבר.
תנחומיי לבית משפחת פלמור-הרץ שיושבים שבעה בביתם בשעה שאני טוחן לעצמי א הגרביים.)
[נכון ששחכתם שהסיפור היה בסוגריים מלחתכילה]
אולי נועם מרגישה סתם חסרת ביטחון להסתובב בחוץ כמוני,
עכשיו אני נשמע כמו ה"אימואים המגניבים"
(בכל של פרחה, עם גשר המיתרים בצורת פלטות וקוביות מומס לה בפה)
עד כאן, לכו תראו סרט ממש עצוב כדי להחזיר אתכם למצב שפוי.
נתראה בשמחות (נמאס כבר לא?), יובל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-
