שא-לום,
כמה נושאים על הפרק היום;
טיול שנתי בנזונה, ילדות קשות-יום שכותבות בלוגים וכו' וכו'.
כידוע לרוב, ב25 לחודש נצא החטיבה התחתונה לטיול שנתי,
טיול שנתי זה דבר נורא, איום שנועד לעצבן, לבייש ולהכאיב.
הפואנטה של הטיולים, בעצם ללמוד דברים תוך כדי סיור בשטח (וכן, תופתעו לדעת, לא כדי לטחון
חמצוצים וביסלי)
,נעלמה בערך עם המצאתו של הטיול השנתי.
היום הוא סתם מיותר ומוזר, אני אף פעם לא הייתי בן-אדם שמרצונו החופשי יעזוב
את נוחות ביתו או אפילו את הנוחות המוזרה של בית ספר כדי לצאת לסייר
במדינת ישראל עם אנשים שהוא לא סובל שבצירוף מקרים נוראי שמו אותם באותה הכיתה
רק כדי שירדו עליו ועל החברים שלו תוך כדי שירת "אל
המעיין" בקול מורתי כי הם חושבים שזה מצחיק.
(אגב, המצחיק עבר בכיתה ד' בערך...?)
הליכה קשה, בחורף, חום איימים, קור בלילה, קלסטרופוביה מהשק שינה, פתיחה של השק שינה,
קר, לובשים עוד שכבות, אי אפשר לזוז, בא לך לצאת מהאוהל וסתם להסתובב, אי אפשר - כל השכבה
באוהלבדואי מזדווג בתחת, אתה מעיר את כולם בדרך החוצה, בנוסף דורך על כולם, דורך בדרך
גם על שניים-שלושה חבילות ביסלי ומועך אותן, יוצא מהאוהל, הבדואים שם, מגלה לעצמך סתר ליבך
שאתה לא באמתקלסטרופובי, פשוט אתה רוצה שכולם יחשבו
שאתה כן, כדי לשמור את האופציה פתוחה, כדי לתרץ
למה אתה לא נכנס למערה, חוזר לשק שינה, לא ישן, שואל מישהו אם הוא ער 23 פעם עד שהוא באמת
מתעורר וכולי וכולי!!!!!
=================
אהאהאהאהאהאהאהאהאאהאהאהאהאהאה
לאחרונה נשמעו מכיוונים שונים שמועות על בניית מקווה והתחלת אישורים לבנייתו
בעין חמד. לאחר ההתחלה הקומית (אך מציאותי יש לציין-נכון עצוב?) נתחילה;
נועה ויערה מתלוננות שיש יותר מדי מבחנים וזה לא נכון זאת דעתי תהרגו אותי!!!!
לא באמת תהרגו אותי....

נועם לעומתן מרגישה חסרת ביטחון בקשר לאיך שהיא ניראית, ולגבי מה שאחרים חושבים עליה.
אני חייב להזדהות איתה, הביטחון העצמי שלי בקשר למראה שלי שואף לאפס.
העניין הוא שאי אפשר באמת להגיד "לא איפכת לי מה חושבים עלי אני שם זין" כי זה לא מציאותי,
כל אחד רוצה שיחמיאו לו על איך שהוא ניראה ושלא יתלחששו עליו מאחורי הגב.
גם אם ההתלחששויות הן רק המצאה של חוסר הביטחון.
וגם לי נמאס לא להצליח בשום דיאטה שאני מתחיל ואז שובר.
ושאני לא ניראה טוב בכל בבגדים שפעם נורא אהבתי וחשבתי שהם יפים עלי.
ווווואדים וואדים!!!
נמאס מהדיכאון בקצרה, חליסטארה.
כדי להתעודד (עם אתם עצובים או משהו, יש לי נטייה כזאת להכניס אנשים לדיכאון...
יש לי גם נטייה להבריח אנשים שאני מסניך אותם תוך כדי נחירה משהו שאני מחשיב להטרדה
מינית...) תעשו מה שאני עושה;
תדמיינו את גליה ודגנית נאבקות בבוץ בביקיני!
אתם כבר שמחים לא!?!??
לא...

עוד משהו מאוד מאוד עצוב ומביך בשבילי שקרה השבוע, לא השתתפתי בספורט.
בסוף נעלתי נעליים רק כי היה מבחן רצתי שישים מטר עלובין ומסכנין
ו.. איך לא נתפסו לי השרירים כמו זקנה שאוכלת פירות יבשים ומריחה כמו שתן ואפרסק.
כן, זה חזר והפעם ציטוט שנאמר בקשר לטיול השנתי, בקשר למקלחות במאהל הבדואי:
"בסוף את תמצאי את עצמך מתקלחת בקיר בטון, דוש פה דוש פה (עם הידיים מסמנים שני נקודות)
את מתקלחת, עם כל השכבה וברוש וגלוש"
זה הצחיק בזמנו, לפני שחרשנו על זה הרבה מאוד.
(אני חולה על הארטיק הזה, מה הקטע כאילו!?!?)
ניפגש בשמחות, בריתות, עישון נרגילות עם בדואים במאהל, קרבות בוץ
בין מורים כדומה..
(מה לעזאזל יכולה להיכלל ב "כדומה"????)