אין לך לאן לברוח

מרגישה אותך בדמיונות,באשליות.

את נשימתך משתלבת בנשימתי.

רגעים חלומיים,שהם רק בחלומות.

חולמת עליך,אבל זה לעולם לא ייתגשם.

אוהבת אותך,אוהבת אותך כ"כ.

אבל זה לעולם לא ייתגשם.

כי אתה לא מעוניין,אתה רחוק מכך.

אתה לא חושב על זה אפילו.

ואני,אני אוהבת אותך,

אוהבת אותך כ"כ...

אבל רק באשליות...

~~~

זהו הפוסט הראשון בבלוג הזה.

זה בלוג פריקה,בלוג אנונימי שלי.

אני צריכה לפרוק,לפרוק את המחשבות.

ואני לא רוצה לפרוק את זה בבלוג השני שלי...

כי אלה חיים אישיים.

כאן אני אקרא מיס אנונימית - אלה [שם בדוי].

ואני פשוט אפרוק,בשמות בדויים.

על חברתי הטובה לשעבר,על אהוב לבי,על חיי בבית הספר,על המחשבות שלי,על החלומות שלי.

מקווה שתקראו,תייעצו,תשתקו,תשתתפו,תשתפו.

אני פותחת פה את חיי האישיים.

פותחת באנונימיות מוחלטת,כי אני פחדנית. אני לא רוצה שכל אלה שאני מכירה יראו את מחשבותיי האמיתיות.

הבלוג הזה תוכנן להיפתח מוקדם יותר,אבל עוד לא הייתי מוכנה.

עכשיו אני מוכנה לפתוח בפניכם את הפנים האמיתיות של מיס אנונימית - אלה.

נשתמע,מיס אנונימית - אלה.