יום 134 במדבר
השעה 2:34 לפנות בוקר למרות שאני עוד חושד שהשעון הזה נדפק מהלילות הקודמים
הלילה עבר טיפה קשה מהקור הצורר אבל אפשר עוד לחשוב על זה כנסבל
לאף בנאדם אין מושג בדיוק לאן אנחנו הולכים אבל כל כמה ימים אפשר להיתקל באיזה סוחר שימכור לנו דרך
"ארץ קסומה" ככה תאר אותה האחרון. טוב.. אני לא יודע כמה קסומה היא יכולה להיות בשבילי אבל בנתיים אני מלא בתיקוות לימים הבאים
הבעיה היא שאנחנו מאבדים אנשים בכל יום שעובר
לאט לאט "הם" סוגרים עלינו בחשכות האפלוליות
עד כה איבדנו אנשים לא רבים מידיי אך אני מקווה שעוד נעבור את הלילות הבאים בשקט
תיקווה אוחזת בכל אחד ואחד מאנשינו
מחר בבוקר הכל כבר יתבהר
יום 476 במדבר
כבר שמתי לב שהשעון מאחר בכמה דקות מהשקיעה נקווה שזה לא יחמיר
הלילה עבר דיי בטוב
ס"כ איבדנו בערך 7 אנשים שזה כבר נהיה מספר דיי סתמי
ככל שאני יותר נתקל במה שמשאירים מאחור נתקעת בי ההרגשה של הפחד ממה שאחרינו
הלילה שמעתי אותם לוחשים מאחורי האוהל אבל הרגשתי שכל עוד אני נשאר בשתיקתי הם יתרחקו
עברו כבר 56 ימים מאז שאיבדתי את אימי
אבל כל עוד התיקווה לארץ הקסומה בליבי אני אמשיך כמה שאוכל ואפילו מעבר לכך
יום 636 במדבר
הלילה הירח היה אדום מתמיד
מוזר שאיתו באה התחושה של קרבה לסוף הדרך
השאלה האמיתית היא האם זה יגמר בצורה שכולם מקווים לה
בכל מיקרה הלילה היה רגוע גם כן
אבדו 24 שזה פחות מהלילה של שלשום
והיינו צריכים להשאיר מאחור 13 אנשים.. אני מקווה בשבילם שלפחות יפגשו איזה חיה רעבה שתסיים את סיבלם
כי לפי מה שדוד הרני אמר לא נוכל לעשות כלום.. הם פשוט מעיקים עלינו בדרך
ככל שהלילות עוברים אני חש יותר ויותר בקירבתם שלהם
אני כבר לא בטוח אם אוכל להחזיק זמן רב מפניהם
ימים עוברים בהליכה ממושכת וכל פעם יבוא איזה נווד אחר שיביא סיפור משלו לגבי הארץ הקסומה שלנו
אבל המדבר נראה אותו דבר עם כל קילומטר שעובר ואני לא בטוח עם אותה תיקווה תשאר לזמן רב
יום 806 במדבר
היום היה אחד היפים
מצאנו נווה מדבר גדול מכל אחד אחר
היה מספיק מים לחודשים אבל לא היו מספיק נאדים כדי למלא בתוכם
כמה אנשים אפילו התעלפו משתיית יתר אבל זה כבר לא מפריע לשאר האנשים
פשוט אם הם לא יקומו עד שממשיכים ללכת הם כניראה ישארו מאחור כמו השאר
אני כבר לא בטוח אם אני אמור לרחם על אותם אנשים או פשוט להמשיך עם התיקוות
דוד הרני אמר שאני לא צריך לתת לחמלות שלי לעצור אותי מהדרך כי הם רק יחזיקו אותי מאחור
והלילה.. הלילה הירח נראה כאילו הוא מדמם אני לא בטוח אם אני אמרו לפחד או לשמוח כשאני צופה בצבע היוצא דופן
אמרו לי שהוא יכול לסמל את הדם שישפך בלילות הקרובים אבל אני לא חושב שצריך לחשוב ככה לגבי זה
יום 1002 במדבר
מצטער שלא כתבתי כבר יומיים
הלילה היה מהנוראים
חגיגות נערכו לאור הימים שעברו עלינו אך זה לא עצר בידי היצורים
הם תקפו את המעגל הגדול שסרר סביב המדורה
לא נשאר משם אחד חיי
אני הייתי כבר באוהלי ובכיתי מכל זעקת מות ורחמים שנשמעה מבחוץ
דם ניתז עם האוהל ובאותו רגע ניכנס אחד היצורים כדי לחפש משהו מעניין..
פחדתי כאילו המות עומד מולי אבל מישום מה היה לי מאין סקרנות לבחון אותו שגברה על הפחד
כשיצאתי מהשמיכה הוא קירב את ראשו ונתן שני הסנפות קלות
באותו רגע שקלט את הריח הוא שמע קול זעקה מחריד אוזניים מאחד היצורים
ברגע זה כולם ברחו
בבוקר קמנו וספרנו את האנשים היחידים שנשארו איתנו
התיקווה שלנו אבדה אבל אין כבר טעם לחזור אחורה
יום 1045 במדבר
האנשים נספרו ל78 פלוס מינוס
כשחושבים על המספר שאיתו התחלנו זה נשמע כמעט בילתי אפשרי
ברגע זה אני כבר מרגיש כלכך לבד
דוד הרני אבד וכך גם כל בנאדם שהרגשתי סוג כלשהו של קשר אליו
אבל התיקווה גדולה מתמיד
פגשנו היום סוחר שסיפר שאנחנו במחק קילומטרים ספורים של הליכה מה"ארץ הקסומה"
אני כבר לא יודע אם להאמין או לא אבל אין ספק שאין לנו שום סיבה להפסיק בנקודה הזאת
והירח.. הירח רק ממשיך להאדים
יום 1046
הגענו
האם תראו את זה כמו מה שציפינו
אני בספק
עד כה אנחנו עומדים על ההר שמביט על תיקוותנו האחרונה
לקח לנו ללכת מספיק זמן במדבר כדי שהיצורים יקדימו
אחרי הכל זאת בהחלט הייתה ארץ מהגדולות והיפות
אבל כשהבטנו בבתים ראינו רק דם וגופות בכל פינה
מישום מה לא נראה כל יצור בסביבה
אבל ידענו שמשהו לא בסדר סרר
אני לא בטוח אם זאת התיקווה או האמונה של אנשים שגרמו להם לרצות לרדת למטה
כניראה שכל התשובות יענו לקראת הזריחה
יום 1047
אני כותב מהר משאפשר!
אחרי שירדנו לעיר לא מצאנו כלום מאשר מוות אבל הם ידעו עלינו
הם ידעו שנגיע
כרגע לא נשאר בנאדם אחד בחיים כולם כבר מתים
אני האחרון שנשאר ואני סגור בתוך בית עץ
כל מה שאני שומע הם החריקות והלחישות שלהם
כאילו הם מדברים אלי לצאת
מה לעשות?!
אין בי כמעט ספק שאלה השניות האחרונות אבל אני יכול להבטיח שגם אם אחיה וגם אם אמות
אני לא אאבד תיקווה
כי תמיד אדע שמחר יהיה יום יפה יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
