12.1.08
"הודיעו לה שהיא..."
עוברת לשלב הבא "יש לך כישרון רב ואנו מאחלים לך הצלחה,
בעוד שבועיים תצטרכי להיתמודד עם עוד 50 בני נוער על הפרס הגדול" אמרה אישה מבוגרת
עם שיער ג'ינג'י ועיניים חומות.
ארבעת השופטים חייכו לעברה וטליה פנתה ליציאה.
כשפתחה את הדלת מבטה היה מושפל כאילו מאוכזב "נו..איך היה?!" שאלו במתח,לפתע היא חייכה
"עברתי עברתי אני לא מאמינה!!!" צעקה מאושר וקפצה.
כולם שמחו בשבילה וחיבקו אותה,דייויד נתן לה ורד אדום ואימה הזילה דימעה מרוב אושר.
"הכל בזכות השיר שלך" אמרה טליה וחיבקה את אליס.
"זה לא השיר,זה הקול שלך שמקסים את כולם"חייכה אליס.
בדרך הביתה כשאמא של טליה פיזרה את כולם לבתים טליה ישבה בשקט ולא דיברה כלל.
"מה קרה? את לא מרוצה?" שאלה אימה.
"לא, אני מאוד מרוצה,העיניין הוא..איך אבא יגיב...הוא אף פעם
לא העריך מוסיקה,רוצה שאני אהיה משעממת כמוהו
איזה עורכת דין או רואת חשבון ולא אבזבז את עצמי על מוסיקה"
"טליה מתוקה הוא רק רוצה את הטוב ביותר בשבילך" (נישמע מוכר אה?)
"עם זה מה שהוא רוצה אז שילמד להעריך את ההחלטות שלי,מוסיקה,שירה
זה מה שאני אוהבת, אמרה בגאווה.
"טוב...אז בואי פשוט לא נספר לו..בנתיים...ונקווה שהוא לא יחשוד בכלום.
ענתה אמה בחיוך.
"איפה הייתן?" שאל אביה בקול רציני כשהן ניכנסו הביתה.
"פיצה" "סרט" אמרו שתיהן באותו הזמן
"סרט או פיצה?" שאל בחשדנות.
הן החליפו מבטים בינהן "לקחתי את טליה וחברים שלה לסרט ואז הלכנו לאכול פיצה"
אמרה אימה בחיוך תמים.
"טוב...אז איך היה הסרט?" "מעולה!" קראה טליה בקול ופנתה במהירות לחדרה,נזרקה על המיטה
ונאנחה בהקלה.
"יום אחד עבר בשלום...נישארו רק..כל החיים!" אמרה לעצמה בבהלה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשמייקל חזר הביתה הוא נישכב לנוח כשלפתע דפיקה בדלת,
הוא פתח את הדלת ונדהם לגלות שבפתח חדרו עמדה לילוש בשמלה שחורה קצרצרה ומגף מעור עד הברך.
היא ניראתה אומללה ועצובה והעמידה פני בוכה
"מייקל!" קראה בקול בכייני וחיבקה אותו,"לילוש תרעי בבקשה" הושיב אותה על המיטה
ושאל מה קרה, "אני מיתגעגעת אלייך,זוכר שהיה לנו טוב ביחד?" וליטפה את פניו.
"היה....הכל נישאר בעבר לילוש עכשיו אני עם אליס"
"אבל אני אוהבת אותך,אני לא יכולה לחיות בלעדיך" ושוב פרצה בבכי.
הקפריזות שלה שיגעו אותו "ואני לא אוהב אותך יותר,מצטער לילוש זה ניגמר,תשלימי עם זה בסוף תמצאי את מי שתאהבי
באמת והוא יאהב אותך גם".
"בבקשה מייקל בבקשה אפשר לפחות נשיקת פרידה?" חיבקה אותו ועמדה לנשק אותו כשלפתע אליס ניכנסה
לחדר "מייקל בא לך..אויי..." נעצרה בפתח כשמולה מייקל ולילוש ביחד מחובקים
"אני לא אפריע ביי" אמרה באיכזוב ורצה החוצה
"תראי מה עשית!" אמר ללילוש בכעס ורץ אחרי אליס.
"אליס אליס!" צעק מייקל "זה לא מה שאת חושבת!" ניסה להשיגה
אך היא לא עצרה ולא התייחסה לקריאותיו.
סוף ^^