5.1.08
דבר ראשון שנה אזרחית טובה לכולם ^^
אני חושבת שבקרוב אני אעשה עיצוב חדש לכבוד השנה החדשה(אחרי שאני אלמד להישתמש בפוטושופ XD)
תהנו מהפרק שיצא ארוך :)
מישל הביטה בו ולא הבינה למה הוא עצר "מה קרה מאמי?" שאלה.
"לא..לא..יודע אני מרגיש ממש לא נוח עם כל זה"
מישל גיחחה ואמרה "עזוב אותך, ראית איך היא הגיבה מה אתה צריך אותה כשיש לך אותי?"
והורידה את חולצתה,אך כשניסתה לנשק אותו הוא התרחק.
מישל הסתכלה עליו במבט מופתע וקמה מהמיטה.
"אני מבקש ממך שתלכי לא רוצה לבגוד בקייטי"
היא הייתה המומה לבשה את החולצה והלכה לכיוון הדלת
כשעמדה לצאת,אמרה:"אתה כבר בגדת בה ובעוד הרבה בנות אז מה ניהייתה כזה רגיש ואוהב?!,
אתה בחיים לא תישתנה כל מה שאתה מחפש זה רק סטוצים" יצאה וטרקה את הדלת אחריה.
רוני נשכב על המיטה ופשוט לא ידע מה לעשות,אחרי שראה את האכזבה של קייטי החליט שצריך לדבר איתה.
בבוקר הוא הלך אליה בתקווה שהיא תסלח לו,אביה פתח את הדלת.
קייטי הייתה בחדר שלה וציירה על בלוג ציור ענקי.
היה עליה חלוק ארוך ומכופתר ועליו כתמי צבע רבים ושערה אסוף בקליפס.
רוני דפק בדלת חדרה.
"יבוא" אמרה קייטי.
"או...היי מה אתה עושה פה?" העיפה בו מבט
"מה אתה עושה פה? זה היחס שאני מקבל? באתי להיתנצל ולהשלים" אמר ברצינות.
קייטי הפסיקה לצייר והתיישבה על המיטה כששמעה את אביה אומר "אני הולך,אחזור מאוחר יותר" והדלת נסגרה.
"אין מה להיתנצל ראיתי הכל טוב טוב והדבר שאני הכי שונאת זה שקר,אז תחסוך קישקושים כבר שיקרת לי מספיק" אמרה בתוקפנות
הוא התקרב אליה והתיישב לידה הסתכל לה ישר בעיניים ואמר "אני אוהב רק אותך".
קייטי הביטה בו ולא האמינה לשום מילה, היא הייתה פגועה מידי.
"שכבתם?" היא שאלה פתאום
"לא" מה שבאמת לא קרה..
"שקרן" אמרה קייטי,פשוט לא הייתה מוכנה להאמין.
הוא ליטף את פניה ונישק אותה אך היא התרחקה ואמרה "רוני זה ניגמר!"
"לא זה לא" הוא ענה ונישק אותה בכוח.
"את שלי אני אוהב אותך ועד שתביני את זה אני לא אעזוב אותך" הוא נישק ונגע בה.
"תעזוב אותי אתה מכאיב לי!" וניסתה לקום אך לא הצליחה כי הוא היה חזק יותר ממנה.
הוא ניראה כאילו איזה שד ניכנס לתוכו ולא יכל לשלוט במעשיו.
"רוני בבקשה דיי" נישמע קולה כמיתחנן.
כשלפתע הוא התרחק ממנה,פניו היו מבולבלות וחיוורות,לא הבין מה נפל עליו.
רוני ניסה לחבק אותה ולהיתנצל אך היא דחפה אותו "לך מפה לא רוצה לראות אותך!" קראה קייטי בכעס.
הוא השפיל את מבטו ופנה לכיוון היציאה "אני מצטער" אמר בשקט ויצא.
לפתע נישמע צלצול הפלאפון על הצג הופיע שמה של טליה.
קייטי:"הלו?"
טליה:"היי,תתלבשי מהר ועוד 10 ד"ק אנחנו נחכה לך ליד הבית שלך" אמרה טליה בהתרגשות ולפני שקייטי הצליחה להגיד משהו השיחה נותקה.
היא לבשה חולצה שחורה וג'ינס בצבע כחול כהה עם שרשרת בצד ליד הכיס,פיזרה את שערה והדגישה את עיניה עם עיפרון שחור,
הצצה קטנה למראה ו...לדרך!.
"קייטי לפה!" טליה נופפה לה דרך החלון של המכונית
אליס,מייקל ודייויד הו כבר בפנים.
הם נסעו לבחינות של התחרות,נעצרו ליד בניין גבוה עם הרבה שלטים.
בפנים היו קירות לבנים מלאים בתמונות של זמים ושחקנים.
הם ניכנסו לתוך אולם גדול עם הרבה מושבים ובאמצע עמדה במה גדולה שלצדיה היו תלויים
שני וילונות אדומים.
בשורה הראשונה ישבו 4 אנשים מבוגרים.
טליה הייתה מאוד לחוצה והבטיחה לעצמה שהיא תעשה כל מה שהיא יכולה.
היא עלתה לבמה ומהשאר ביקשו לחכות בחוץ.
השופטים ניראו רציניים מאוד,"תתחילי בבקשה" אמר אחד מהם בעל קרחת ועיניים קטנות וחומות.
טליה לקחה נשימה עמוקה והתחילה לשיר,היא שרה את שיר שניקרא "לאהוב עד הסוף" (מקורי נכון?)
אליס,שהייתה מבעד לדלת שמעה את טליה ואמרה בהתרגשות "זה השיר שכתבתי לה!" ועינייה התמלאו דמעות שמחה.
כשטליה סיימה לשיר השופטים הביטו בה ורשמו לעצמם כל מיני דברים,שוחחו בינהם והיא חיכתה בקוצר רוח לתשובה.
כשהם סיימו לדבר הודיעו לה שהיא....
הסוף :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: