את באמת לא יודעת איך אני מרגישה. נדמה לי שאף אדם לא יצליח להבין איך אני מרגישה.
אני מתנדנדת בין עולמות של רגשות קיצוניים כלפיך.
שעות של שנאה בהן אני רוצה לצרוח לך שלא תעני לי שלא תכתבי ותתעלמי מנוכחותי על פני האדמה הזאת
לצידן מתגלגלות שעות של אהבה של בכי ודמעות רבות.
והכאב הזה שמשתולל בי עם הסכינים והגרזן שמשסעים אותי לחתיכות קטנות
ואת שבאה והולכת ואני שמחזירה אותך ונהדפת - סובלת.
את החלטת. אני ננטשת.
לא יכולה לסבול את התחושות האלו.
מרגישה נקרעת ונחנקת נקרעת ורוצה לא להיות כאן
הלוואי והייתי שוכחת את מספר הטלפון שלך
הלוואי שהייתי שוכחת את הזכרונות שקיימים בתוכי כקירות עבים בלתי ניתנים להריסה
הלוואי שהייתי שוכחת את ידייך
לשכוח גופך
ריח הבושם האופף אותך
וריח המתיקות שעולה ממך
הלוואי והייתי יכולה לשכוח
אבל אם כל רצון שלי....
משהו אצלך עוצר אותי..
ולא נותן לי לשכוח ...
גם כשאני רוצה לברוח....
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מתיי ההרגשה הזאת כבר תחלוף ואני יוכל קצת לחייך
כי גם כל ההשיגים שהישגתי עד עכשיו לא שווים בשבילי בלי האושר לצידך ...........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
