אני חייה את חיי
בלי שום סיבה לחיות
אני מופיעה מול המראה, נגלת אל מול עניי
שכבר לא כל כך תמימות כשהיו
פעם
מציעה לי לבוא איתי
ושומעת שוב את סירובי
פעם אחר פעם
ואני, כמו ילדה מופקרת מתהלכת בשבילים
ללא איש קרוב, לא צל של חיים
וללא שום סיבה הנגלית לעין
ממשיכה במאבק היום יומי
שכבר לא נראה קשה, ועצוב מדי
שכבר נכנס לשגרת חיי
על הפרק הקודם שבחיי,אין אני מספרת
לא שיש לי למי
וגם אני בעצמי, בכלל לא מתגעגעת לפאר ההמוני
ורק היא בלי צורך לספר
כל כך רוצה להשאר איתה כאן, לתמיד
אז היא ממשיכה בדרכה
לבינתיים
וחוששני,שעוד תמשיך
אוהבת אותה לנצח
מעולם לא תארתי לעצמי שאת יום אחד תינטשי אותי!
לעולם לא אבטח יותר באיש תיהי בטוחה !
את בשבילי תמיד היית כמו אחות עכשיו מה שנותר לי זה רק לבכות.
אני כל כך אוהבת אותך ואת זה את יודעת .
אין לי ספק אפילו קטן באהבה שלך אליי או כמה אני חשובה לך.
אבל חיים שלי אני לא יוכל להיתמודד פה דקה אחת בלעדייך אל תלכי.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
