"חושב על אלוהים שנהיה זקן ועייף כי העולם שלו נהיה להפך ממה שהוא התכוון כשהוא ברא אותו."

התלבטתי נורא אם כן או לא,
אז כן.
פרק זמן של שנה הספיק לי בכדי להבין שאני לא צריכה ומסתבר גם לא רוצה את הבלוג הזה כך.
מהנקודת מבט של היום,אני יכולה לומר שבלוג מבחינתי צריך ואף חייב להשאר אנונימי אבל זאת רק אני,

אז זה לא ממש משנה.
עד כאן ימי הפוסטים הדיכאוניים,המשעממים וימי הפוסטים בכלל.

היו שלום חברים.
:)