לא אכפת לי מי ניכנס לכאן או מה דעתכם,
פשוט אכתוב בלי להסתיר,פשוט אכתוב....
חשבתי שאם אפסיק לכתוב פה אני ידע להתמודד עם מה שקורה ויותר מזה לא אגיד שאני בורחת אבל הבלוג הזה הוא המקום היחיד שאפשר לכתוב בו להביע דעה, סיפור, המצאה כי אתה מפחד מה שגידו עליה או שפשוט אתה לא רוצה שיגיבו עליה.
דברים השתנו,דברים רבים....
שום דבר לא כמו שהיה קודם נהייתי אדישה ,אדישה מדי אולי לנוכח המצב,הדברים שקורים.
חברות כבר לא חברות,
אהבה לא אותה אהבה
ומה שבטוח אני מתעצבנת בקלות יותר ושומרת אותה בתוך תוכי לא אומרת
הוא חרא פשוט חרא של בנאדם ולא מודע לזה ואין לי כוח להיתווכח איתו או יותר מזה לדבר איתו על זה או יותר נכון לדבר איתו בכלל!
שבת ראשון האחרונים סבלתי מהרבה הקאות ושלשולים,לא אני לא בהריון אל תדאגו
פשוט אני חולה....
ואין לי מושג או לרופאים מושג איפה זה בדיוק ואיך הגוף שלי יעמוד בזה
טיפלו בי החדירו לי מכשירים מפחידים ביותר לגוף הרגשתי כמו בובת ניתוחים שלא שואלים אותה עם היא רוצה את זה או לא....
אין לי כוח.אין כוח לכלום לא לבצפר לא למשפחה לא לחברים ויותר מזה לא לצופים.
אני צריכה את האנשים הנכונים ואת היחס שלהם שבאמת היו שם ינסו להחזיק אותי כי כואב לי.
אבל הם לא שמים לב,אני לא מאשימה אותם קשה לגשת אלי
אבל....אוף עזבו זה כבר לא משנה
ההשארה החיובית שלי נשארת תמיד וזה כן משמח אותי רק חבל שבגלל ה"מעמד" שיחות לא יכולות להתפתח לאן ששני הצדדים רוצים.
הרי תמיד בסוף הכל מת.
נ.ב-כל פוסט שאני מפרסמת מעכשיו לא מדברים עליו מה שתבינו תבינו מה שתעשו עם המידע תעשו.
לא אכפת לי.
בי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
