"אתה נולד והופך להיות אתה.
עם חלוף השנים, אתה מגלה דברים חדשים,
לומד על אנשים אחרים, מגלה מקומות רחוקים,
עד שלפעמים, אתה שוכח להיות עצמך.
וכשמגיע הרגע שאתה לבד עם עצמך,
שוכח מאותם אנשים אחרים, אותם מקומות רחוקים,
לפעמים, אתה נזכר שבסופו של דבר- נולדת להיות אתה."
בשביל להישאר עצמך, אתה צריך לקבל את עצמך כמו שאתה, בלי להסתיר חלקים מסויימים מעצמך שאתה לא אוהב או שאתה מפחד שהאנשים מסביבך לא יאהבו.... כי רק כך, אתה נשאר מה שאתה, כי רק כך באמת אפשר לקבל את אותך כמו שאתה, לא בחלקים- אלא בשלמות.
עד היום, ניהלתי בלוג אחד ציבורי, בו כולם ידעו מי אני, או לפחות חשבו שהם יודעים. בנוסף, ניהלתי גם בלוג חסוי, פרטי- בו כתבתי מה שרציתי, ללא מעצורים- כי ידעתי שלא אקבל ביקורת, כיוון שגם אם תהיה ביקורת- כלפי מי היא תופנה? כלפי דמותף מסתורית שאפילו את שמה לא אומרת? היום זה נגמר, אני מפסיק לחיות בשני חצאים ומתחיל לקבל את עצמי כמו שאני, בלי לשכוח מה הייתי פעם, בלי לחשוש שמא מישהו ממכיריי יעביר ביקורת על מה שאני חושב, מה שאני כותב או מה שאני מרגיש.
To Becom Me Again
שוּש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
