לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Always Rememmber


בהתאם למצב הרוח...

כינוי:  שי-שי

בן: 36

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

4/2005

לא צריך מזמין פיצה


אבא טעים!

[שיהיה מחר חתולה מאושר]

 

 

 

כאן ברקי ממטה "ביתשוש" - חור קטן בדרום.

שוש הקטן בן 6 שוכב לו עכשיו במיטתו ונוחר להנאתו בעודי כותבת ומוחקת ומשנה לפי ההערות שלו.

ואני אומרת די! עד מתי נסבול זאת, עד מתי??

עד מתי נמשיך לשבת בחורים קטנים בדרום ונכתוב פוסטים משעממים ע"פ הנחיותיו של ילד קטן מכוסה בשמיכה מפוספסת??

עד מתי נלך לאכול על האש 2 מטר מהמטה ונכתוב על המקרר סיסמאות זוועתיות וכתובות נאצה??

הגיע הזמן לשים קץ לתועבה!

 

ולנושא קליל יותר.

איזה חמודה שושה:)

 

ונעבור לכתבנו מאחור:

שוש: "אני שוכב לי על המיטה, נהנה מהרוח ונוחר. אז אל תפריעו לי. תודה"

 

כבר רציתי להגיד שהוא אנטיפת אבל אז הוא אמר "תודה".. והמס את ליבי. אוווו.

 

"get down get down get down down down..."

 

נו שוש כתבנו בדרום...

שוש: "בדרום?? אבל גם את בדרום"

זה לא עושה אותך כתבנו במקום אחר, תגיב קצת למה שמתרחש, טילים נופלים על ת"א, טלפונים מצלצלים בכל פינות הבית, אנשים צורחים שמגלים איפה שוש באמת גר רצים לפה וסותמים את החור [ששוש גר בו], תעשה משהו!

 

שוש [מגחך].

 

שוש: "אני לא רוצה שהבית שלי יהרס. תרחיקי מפה אנשים."

 

"לי אין עגיל, ולא פתרתי תרגיל, וזה לא מגעיל שהולכים בשביל ו..ו..ו..פותרים תרגיל!"

אהה

"ואוכלים משהו דליל"

 

"בואי תגלי לי את הסוד שלך, למה הבנים תמיד רודפים סביבך!!! בואי תגלי לי איך הכנת אתמול ת'חמין... שהיה כה מזין"

 

 

ועכשיו, פינת ה...על קצה הלשון [זבוב בקיר]:

 

בפינה זו נכתוב מס' ביטויים.

הקוראים הנאמנים ינסו לגלות מה פרושם.

בין הפותרים נכונה תוגרל אפיפית.

 

* נאלח

*נבער

*בשוגג

*תמסח

*גבר

*נחתום

 

זה הכל להיום.

 

כאן שוש וברקי מדווחים מחור קטן בדרום.

 

 

 

 

דברי השוש: "מה? אין לי מה להגיד"

 

ובנימה אופטימית זו... חג שמח!

נכתב על ידי שי-שי , 26/4/2005 13:13  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .S. ב-30/4/2005 13:27
 



ככה זה


נולדתי עם שן אחת חומה. לא צהובה כזו, כמו לאנשים שמעשנים המון המון זמן- חומה, כמו בצבע האדמה, כשחופרים כמה מטרים לעומק. השן החומה היא השן הגדולה הקדמית מצד ימין. הרי, יש שתי שיניים גדולות במלפנים של הפה- אז היא שם, צבועה לה בחום ססגוני, ממררת לי את החיים- ואת היכולת לחייך.


הכול התחיל כשנולדתי. תינוק קטן ורגיל- ממש כמו כל שאר התינוקות שזה עתה נולדו. כמובן שבכיתי, בעטתי והייתי אדום עם טיפה שיער מלמעלה- אבל, שן חומה, לא הייתה לי, כי עוד אין שיניים בגיל הזה- זה מגיע עם הזמן, לאט לאט- כדי לא לתת לאף אחד אפשרות להתגונן מפני זה.


השיניים התחילו לצמוח לי בגיל ממש צעיר, אני לא בדיוק זוכר מתי. ההורים ואפילו רופאת המשפחה היו המומים לגלות כמה מהר צומחות להן השיניים שלי, הרבה יותר מהר מכל תינוק אחר שנולד. השן הראשונה שצמחה לי, הייתה השן הקדמית הימנית- היא גדלה לה לאט, נתנה את הספתח לצמיחת השיניים- וכל השיניים האחרות, חיכו לה בשקט, נתנו לה את הזמן.


בדרך כלל, אנשים לא זוכרים מה שקרה איתם בילדות- אבל אני, משום מה, זוכר את היום הזה בבהירות. הייתי בן שנה בערך, אמא באה לביקור סדיר שהתרחש בערך כל חמש דקות- היא פתחה לי את הפה וגילתה בתוכו- שן אחת גדולה, שצמחה לשיא אורכה- בצבע חום. בהתחלה היא הייתה בטוחה שליקקתי לעצמי את התחת, תוך גמישות מדהימה ויכולות אקרובטיות מרקיעות שחקים. אבל אז היא הושיטה את האצבע שלה, ניסתה לנקות את הגוש החום מעל השן- וכלום, ממש כלום. משחות שיניים, מברשות שיניים, חומרים למיניהם... כלום לא עזר, כלום לא היה יכול להוריד את הסימן הזה מעל השן.


ומאז ועד היום עברתי טיפולים
צחצוחי שיניים אינטנסיביים
עקירות שהצמיחו שן חומה עוד יותר
הברקות שיניים
חומצות פלואוריד
קולגייט-טוטאל
סנסודיין
שיננית
הלבנות שיניים חוזרות ונשנות
אפילו נייר זכוכית


והשן, עומדת שם איתנה, חומה מתמיד- כך שנדמה שככל שנתעסק בה יותר, היא תצבע את עצמה בחום חזק וכהה יותר, כאילו היא פותחת את הפה שלה ומוציאה לנו לשון אדומה וקטנה שמלגלגת עלינו ועל העולם הלבן שלנו, לבן עם טיפת חום כהה, ששייך כולו רק לה.


אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה זה לחיות עם שן גדולה וחומה בקדימה של הפה. ואל תנסו להגיד שאתם מבינים ושכואב לכם כמו שכואב לי, כי אתם לא יודעים, כי אתם אף פעם לא תצליחו להבין מהם החיים עם שן חומה בתוך פה לבן. מה זה ילדות כשבגן קוראים לך "חוּמֵנִי", בבית הספר אנשים מפחדים להסתובב לידך, כי אתה מוזר ומוזרים הם לא חלק מהחבורה- ובתיכון... בתיכון אף אחת לא רוצה להפגיש את השיניים שלה עם השיניים שלך, בגלל השמועה שחס וחלילה חלק מהחום שלי יכול לעבור ללבן שלה, כי אומרים שזה מדבק, כי כשיש לך חום בשן הקדמית, בינך לבין המצורעים, אין כל כך הבדל.


ואז היא באה. גם לה הייתה שן חומה, בקדימה של הפה, בצד שמאל. ואחרי שש עשרה שנה שלא חייכתי, מתוך בושה עמוקה בשן החומה שלי- נפלט לי החיוך הרחב ביותר והגדול ביותר שאיי פעם חייכתי... היחיד שחייכתי, בעצם. והיא ראתה אותי, את השן, את כולי.... עיניה בהקו ופיה נפתח לרווחה, גומות החן המדהימות שלה פרצו מלחייה והשן החומה שלה, המדהימה שלה- נצצה... קראה לי לבוא ולפגוש אותה מקרוב.


אז התקרבתי לאט ובזהירות, פסעתי לעברה, אחזתי בראשה העדין, בשיערה הזהוב והרך... קירבתי את חיוכי אל החיוך שלה... והתנשקנו, דקות ארוכות, מדהימות, חומות..... ואז עצרנו, כי הבטן אמרה לנו להפסיק.... ואני הסתכלתי על החיוך שלה, היא הסתכלה על החיוך שלי-  ואז הבחנו שהיא העתיקה אליי את החום שלה ואני העתקתי אליה את החום שלי- שתי השיניים הקדמיות שלנו נצבעו בחום כהה וססגוני


אבל, זה כבר לא היה משנה.

 

שוש.

נכתב על ידי שי-שי , 23/4/2005 20:38  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של babyblue ב-28/4/2005 15:59
 



אז, שוב אני פה


כמו שבטח שמתם לב, כבר זמן שלא עידכנתי את הבלוג.

חודש שלם חלף לו, ללא עדכון- בגלל לחצים, חוסר בזמן והמון מחוייבויות שונות שפשוט מילאו לי את היום.

אני מקווה שעוד נשארו קוראים לבלוג הזה ושעוד יש עיניים הקוראות את השטויות שיש לי להגיד, אבל- גם אם כרגע אני כותב לעצמי, "הכתיבה משחררת"- וזה בסופו של דבר, מה שחשוב.

 

 

שוש.

נכתב על ידי שי-שי , 23/4/2005 20:15  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שוּש ב-24/4/2005 02:06
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשי-שי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שי-שי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)