Always Rememmber

אם דמעות היו יכולות לבנות מדרגות,
והזכרונות היו יכולים לפתוח את השער-
אז היינו מטפסים עד למעלה, לגן העדן,
ומחזירים אותך חזרה לכאן, לזרועותינו.

ליבנו עדיין כואב ועצוב,
ודמעות בסתר ממשיכות לזלוג, שוב ושוב.
כי אף אחד לא יכול להתמודד,
עם הכאב שכרוך בלאבד אותך, ואת מותך לכבד.

אנחנו חושבים עליך בדממה,
לעיתים, אפילו קוראים בשמך,
זיכרונך הוא המזכרת שלנו,
אותו נשמור לעד.

כיוון שאף פעם לא תישכחי,
אני מבטיח למענך היום, יקירתי -
חלק חלול בתוך ליבי הכואב והדמוע,
לב שלא יאהב, שאף פעם לא יהיה רגוע.

אלוהים מחזיק אותך בידיו...
אנחנו, מחזיקים אותך בלב.

כדי לא לאבד צלם אנוש,

שוּש.

תגידי לו / אוהד חיטמן

"תגידי לו שזה נגמר,

תגידי לו שאת עוזבת.

תאמרי לו שהלב אמר,

שכבר הגיע השלכת.

למרות שהוא אוהב אותך,

תגידי לו שלא יבטח,

את לא עוזבת בגללו,

זה בגללך, תגידי לו.

תגידי לו שבלילות

יותר מדי את לא נרדמת,

ואז, במקום המציאות

תגידי לו שאת חולמת.

למרות שטוב שהוא נמצא,

תגידי לו שאת רוצה,

לדעת להגיד לו לא,

זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט

להקשיב למחשבות שלך.

את אולי טועה,

ואולי הוא לא יסלח,

תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

תגידי לו שזה לא זה,

תגידי שאת משקרת.

אם הוא ייקח את זה קשה,

תגידי שאת מצטערת.

למרות שאת עצמך עושה,

תגידי שאת מנסה,

ואפשר לומר למזלו,

זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט

להקשיב למחשבות שלך.

את אולי טועה,

ואולי הוא לא יסלח,

תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

למרות שאת עצמך עושה,

תגידי שאת מנסה,

ואפשר לומר למזלו,

זה בגללך, תגידי לו."

או שתגידי לו,

או שתעשי משהו, לא משנה מה.

רק, תגרמי לזה להפסיק- כי כואב לי בשבילך.

(את מלאך, לא משנה מה השיר אומר.)

כאן בשבילך,

שוּש.

כן, מי שעוד לא הבין למה היום הוא מרגיש קצת אחרת-

למה היום הוא יותר שמח, קופצני ומאושר.....

אז, מעכשיו כולם יודעים....

דילדלי שלנו בת 18

כל הברכות והאיחולים לך, דילדלי מושלמת,

מי ייתן וכל משאלותיך יתגשמו-

ושאף פעם לא תחדלי לשמוח.

אני אוהב אותך המון,

שוש.

עיניים כאלה עמוקות, שאפשר לבהות בהן במשך שעות על גבי שעות, ולא להתעייף. לפעמים, אני מוצא את עצמי מתיישב מול המראה הגדולה שבחדר, ופשוט בוהה בעצמי, בעיניים שלי. נותן להן לסחוף אותי, לרגש אותי, לגרום לי לאיבוד שליטה... הן בצבע כחול בהיר, כמו של הים בשעת בוקר... ומסביב, יש ירוק דיי כהה, שלוקח את רוב תשומת הלב. אני יכול לכווץ את העישונים ולהרחיב אותם בכל עת שאחפוץ, ממש כאילו נולדתי עם משקפי שמש "בילט אין". בצירוף הגבות שלי, האף הסולד, והעובדה שאין לי אפילו טיפה של שחור מתחת לעיניים, אני יכול לעשות הכל. פשוט הכל.

כשמשהו לא מוצא חן בעיני, אני מכווץ טיפה את האף, גורם לעיניים שלי להיראות בוכיות- ומרחיב את האישונים. ביחד, כשעושים את זה כמו שצריך, העיניים שלי גורמות לי להיראות כמו כלבלב קטן, חום, מסכן שכזה. ואף אחד לא יכול לעמוד בפני, אף אחד.

וכשאני רוצה מישהי, זה לא משנה שאני נראה טוב, מעבר לעיניים. ברגע שהיא נתקלת לראשונה בעיניים שלי, לא איכפת לה מהתסרוקת, מהשפתיים החושניות, מהחלקלקות של הלשון ואפילו לא מהריבועים שבבטן. אני פשוט צריך לדאוג לכך שהיא תוכל לבהות לעומק עיניי במשך כמה שניות- והיא שלי, עד שאהיה מסופק שוב- ולא אצטרך אותה יותר.

אני משתדל לבכות לפחות פעם ביום. ברוב המקרים, זה לא בגלל שיש לי על מה. כי, כשיש לך עיניים כחולות, העולם ורוד. זה לא כמו האנשים עם העיניים הירוקות, שלא מבינים איזו זכות נפלה בחלקם- אני, אני מנצל את זה עד תום. אני בוכה הרבה, כדי לשמור על העיניים מצוחצחות, מבריקות- נקיות.... כדי שבמקרה והמילים לא יצליחו לשנכע, אני פשוט אעשה עיניים והמצב יהיה בשליטה.

אז, בפעם הבאה שאני אעשה לכם עיניים, ואתם תפלו בפח... אל תצטערו על זה אחר כך. כי, בסופו של דבר, זו לא אשמתכם. לי יש עיניים יפות, לכם אין שכל.... וביחד, זה שילוב דיי טוב- מה שנותן לעיניים שלי אפשרות לעבוד כל פעם מחדש.

(עכשיו את מבינה, גלי?)
שוּש.

היא : שושי.. אתה תמיד יוצר חומות?

אני : אני לא יוצר חומות. הן יוצרות אותי.

היא : החומות שלך זה אתה?

אני : חלק אינטגראלי- כמו כולם.

היא : והן נשברות מתישהו שוש?

אני : תמיד. ואז צומחות להן חדשות.

היא : אז איך זה שהן נשברות מלכתחילה אם אחר כך במילא תצמחנה אחרות במקומן?

אני : כי הן שם לא כדי לחסום אף אחד אלא כדי להוות גורם מרתיע לאנשים שרוצים להיכנס. אלה שבאמת ישקיעו מאמץ כדי להיכנס פנימה, יגלו שהדלת תמיד פתוחה.

_______

עד הפעם הבאה...

שוש.