לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Fade to Black

AKA עוד אחד עם בעיות.

כינוי:  Sick or Sane

בן: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

3 חודשים אחרי הסערה.


טוב, אני יודע שבתחילה הבטחתי שאני ארשום הרבה פוסטים ואעדכן כל שבוע,
אבל לא יצא, ואני מצטער על זה, אבל אני אנסה לעדכן אתכם בכל מקרה שקרה ב3 חודשים
האחרונים, ושוב, אני אנסה לעדכן בתדירות גבוהה יותר.

טוב, אז למי שלא קרא את הבלוג שלי, לפני 3 חודשים המצב הנפשי, הפיזי והמשפחתי היה
מאוד קשה, וסיימתי את הבלוג עם רגע של אופטימיות.
קודם כל אני אפתח בדברים אופטימיים, הייתה לי יום הולדת 18, אם כי באותו היום של היום הולדת
לא עשיתי כלום [כל החברים היום בבסיס ואלה שלא היו בבסיס לא היו בבית], אבל ביום שישי עשיתי
חגיגה נורמלית.
אז כן, חלק מהנושאים שעליהם דיברתי הסתדרו, הצבא דחה לי את הגיוס לפבואר [אחרי תהפוכות
וכל מיני שינוים דבילים], אבל, אני לא קרבי יותר [לא הורדתי פרופיל], כחלק מהמשא ומתן שלי עם
הצבא יום אחד הם צלצלו אלי ושאלו אותי "האם אתה רוצה הזמנה ליום סיירות? אם כן, אתה חייב לחתום
על קרבי" ואני אמרתי שאני לא מוכן לחתום על קרבי ושאלתי לאפשרות השניה שהיא הייתה להתגייס לכלל
צהלי, אז בחרתי את האפשרות השניה [למי שרוצה לדעת את כל העניין עם הצבא שיקרא קטעים קודמים].
אז אמא שלי כבר לא מודאגת בקטע של הקרבי, אבל עדיין יש קצת מלחמות עם הצבא על זה שלא

קיבלתי מנילה לכלל צהלי, ועכשיו מאוחר מידיי ללכת למיונים.
בהקשר המשפחתי, אני ואבא שלי התקרבנו הרבה יותר ממה שהיינו אי פעם, הוא כל הזמן מזמין
אותי להסיע אותו לכל מיני מקומות, ואנחנו מבלים ימים שלמים ביחד, אבל אין ספק שהדבר הכי
קשה היה לפני כמה ימים, היה ריב קשה בין אבא שלי לאחותי, אחר"כ בין אחותי לאמא שלי ואחר"כ

בין אמא שלי לאבא שלי, ואז בסופו של דבר בין אחותי לביני, ובו נזרקו מילים קשות שבסופו של
דבר גרמו לכך שאמא שלי סילקה את אחותי מהבית [עכשיו היא תיהיה אצל האבא], ולהגיד לכם

תאמת, זה לטובה, אמא שלי ואחותי אף פעם לא הסתדרו יותר מידיי, וזה בעיקר בגלל שכאשר
הם היו רבות, אחותי היתה פונה לאבא שלי לתמיכה, ואז הוא ניהיה למין כנף שמגינה עליה
מכל הריבים שהיו לה עם אמא שלי, דבר זה גרם לכך שהיא לא כיבדה את אמא שלי כמו שצריך
לכבד אמא, ולעומת זאת כל דבר שאבא שלי היה אומר זה קודש קודשים, ואני משער שמי
שההורים שלו גרושים, יבין כמה זה יכול להיות בעייתי כאשר כל אחד מבני הזוג מידיי פעם ופעם

מגדף את האחר, הבעיה באחותי שהיא הייתה מושפעת מכל הסיפורים שאבא שלי היה מספר על
אמא שלי, בעוד שאני הייתי שומע הכל אבל לא מושפע, הבנתי שזה חלק מהטבע האנושי, שההורים
גרושים, פתאום הם מתחרים אחד בשני מי הורה יותר טוב, ואצלנו במשפחה זה היה מחולק

טוב טוב לשני חלקים, אמא שתמיד תמכה מבחינה רגשית אך השכר שלה היה נמוך, ואבא עם
שכר גבוה, שהיה נותן מבחינה כספית את כל מה שהיינו צריכים, אבל מה שאחותי לא יודעת,
זה הכמות פעמים שנכנסתי איתו לעימותים או לעימותים בינו ובין אמא שלי בשביל לקבל כסף,
שבין השאר הוא היה אומר לי שהוא רוצה לעזוב את כל, אותנו [אותי ואת אחותי] וזהו, לצאת
מכל התחייבות, אחותי אף פעם לא היתה נכנסת איתו לעימותים כספיים, בגלל שאני הייתי "השליח".
בכל מקרה, לפני כמה ימים הייתה את השיחה הכי מוזרה שאי פעם שמעתי בין אמא שלי לאבא שלי,
אחרי הסערה העצומה שהייתה, אבא שלי צלצל כדי לבקש "שלום", ז"א שהוא רוצה שהיא והוא ידברו
בלי צעקות ועצבים, על ההמשך, שניהם הסכימו שזה לא יכול להמשיך ככה...


"...
Sure, if we change our perspective
I'm certain, I would change today
I'm certain, it will change our ways
when things fall in to place

I want you to lead me
Take me somewhere
Don’t want to live in a dream one more day..."


נכתב על ידי Sick or Sane , 30/11/2007 11:49   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSick or Sane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sick or Sane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)