נאני, זאת אני.

ואוו

איזה מוזר לכתוב פה

יותר מכל כך הרבה זמן לא כתבתי כבר ניהיה נדוש שבערך ככה מתחיל כל פוסט בבלוג שלי...)

אז מה קורה איתי היום... עוד חודש אני בת 23 וכבר כמה שבועות אני מכינה את עצמי לכך שאני מזדקנת בעוד שנה, אבל מצד אחר מתחילה להרגיש מוכנה להתחייבויות קצת יותר גדולות בחיים כמו חתונה וילדים (כמה שזה נשמע מוזר כשזה יוצא מהפה שלי נכון?????)

אורי ואני יחד עוד מעט 3 שנים ואני לא ממש רואה את הסוף ליחסים האלה... מהבחינה הכי טובה שיכולה להיות

שנינו עובדים קשה, ומתקדמים רוחנית יחד כי הרי אי אפשר שאחד יהיה בפער גדול מידיי מהשני... יש לנו פער אומנם אבל לא ברמות שיהיה לי עם כל אחד אחר

לפעמים אני מתפלא איך הוא כל כך אוהב אותי

איך מישהו יכול כל כך כל כך לאהוב אותי ולעשות מעל ומעבר ויותר מזה עבורי

לעשות שינוי של 180 מעלות לטובה מכל בחינות של אם זה פרספקטיבה, אמונה, בטחון עצמי וכו' שכולם לדעתי עושים אותו בן אדם טוב הרבה יותר ממה שהוא היה כשהכרתי אותו.

איך כמעט תמיד, לאחרונה הוא ממש מצטיין בזה, בלהגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון ולענות בדיוק מה שאני הייתי מצפה שיענו לי , זה כאילו הוא בתוך הראש שלי, או שלהפך אנחנו מתחילים להיות בכיוון מחשבה אחד

ממש זוגיות קוסמית, כנאמר, יוצרים אותה.

וזהו

אני אלך לי עכשיו לעיסוקיי השונים

בין היתר לשים אטמי אוזניים למה קודחים לי פה באוזן (אני עושה בייביסיטר על האינסטלטור)

יאללה

שיהיה שבוע טוב

ושיהיה לכולם הרבה הרבה יותר טוב...

במיוחד לך טוש כפרות :-D שתצמחי מהאתגרים החדשים ולא ההיפכך