שיחת טלפון טיפוסית:
אני-"יעל מה נשמע?"
יעל-"כרגיל, יש חדש?"
אני-"כן, אפשר לומר...יש מצב שאת עושה לי טובה קטנה?"
יעל-"תלוי איזה...למה, מה קרה?"
אני-"תשאלי את אחותך אם היו לה חברים מהבית ספר שקטנים ממנה בשנה..."
יעל-"אה, על זה אני יכולה לענות לך"
אני-"ו...?"
יעל-"היה לה...אחד...אבל היא הייתה חברה שלו כי בא לה...משועממת..."
אני-"את יודעת מי זה היה?"
יעל-"משהו עם י', אני לא זוכרת ממש..." עם י'?! =\
אני-"אז תשאלי אותה...היא בבית?"
יעל-"כן...שנייה" לחץ היסטרי...אוף, למה לעזאזל זה אמור לעניין אותי?!
יעל-"את פה?"
אני-"לא...לאן אני כבר אלך?!"
יעל-"אוקיי...טוב היא אמרה שקוראים לו יובל..." מה עובר עליי?! למה אני לא שמחה מזה?! רגע, יובל? אבל הוא לא...?
אני-"אבל הוא לא...?"
יעל-"כן, הוא כן...אבל מסתבר שהוא גילה את זה לעולם רק בתחילת השנה...מגיע לה!"
אני-"אהמ, לפחות הוא חמוד..."
יעל-"וגם כל הקטע הזה דיי סקסי..."
אני-"בין השאר...אבל איך היא לא עלתה על זה...? זה נראה כל כך ברור!"
יעל-"כן, היא לא חכמה במיוחד...טוב רוי, נדבר אחרי זה אני פשוט צריכה ללכת לאנשהו..."
אני-"מה, זה כבר אסור לך לספר לאן את הולכת?"
יעל-"אוי...אני הולכת ליניב, בסדר?"
אני-"טוב, מה את עצבנית?"
יעל-"אני לא...טוב, טוב, ביי" *ניתוק*...יש מצב שרציתי לשאול את אחותה של יעל על ינון? למה?! ולנושא אחר לגמרי.......
דנה נראתה יותר מדי מרוחקת בשבוע האחרון...היא כבר לא אומרת "שלום!" כמו פעם...היא מתכננת לעזוב את הלהקה? לא!!!!!! אני יהיה הבת היחידה שם?!?! לא, אין מצב! אוף, אבל היא הייתה המגשרת שלי עם ינון ואהוד! פאק, היא חייבת להישאר! עוד מהלך לא צפוי-הלכתי לבית של עדן בשביל לשאול אותה מה לעשות בשביל שדנה תישאר בלהקה. בשלב הזה כבר חשבתי שכולם יהיו חייבים להיות חלק מהסיפור הזה רק בגללי...גם כן ג'ורה...אז בכל אופן, הלכתי לבית של עדן...והיא, כמובן לא הייתה בבית...כמעט חמש דקות צלצלתי בפעמון ועוד חמש דקות חיכיתי ליד הדלת. בסוף התייאשתי ורציתי ללכת...אבל כשהסתובבתי לצאת מהחצר נפתחה הדלת...זה היה אורי...בחלוק...כבר שכחתי כמה הוא יפה...
אורי-"היי, מה קרה? אסור גם להתקלח בשקט בלי שיבואו אנשים לא צפויים?"
אני-"סליחה...עדן בבית?"
אורי-"אם היא הייתה בבית את לא חושבת שהיא הייתה פותחת לך את הדלת כבר? למה לא התקשרת?" רציתי להגיד לו שזה היה המפלט האחרון, שעדן הייתה יכולה לעזור לי יותר מאמא שלי, שהיא אולי תציל אותי מהפיצול אישיות שתקף אותי באותם רגעים...אבל שתקתי...אז הוא המשיך-
אורי-"טוב, תיכנסי, היא אמורה לבוא עוד עשרים דקות, חצי שעה..." נכנסתי...
אורי-"אז מה קורה איתך? את לא נראית טוב כל כך" אחרי עשרים שניות בערך:
אני-"סליחה?!?!"
אורי-"תירגעי, התכוונתי שאת נראית מודאגת כזאת...מה כבר קרה, פרינססה?"
אני-"אה, כלום...אני לא ממש יכולה לדבר על זה איתך...זה מן..."
אורי-"קטע של בנות? כן זה בסדר, אני יודע כבר שזה קשור לרומנטיקה...מי זה הפעם?"
אני-"מה...? לא, זה לא קשור אליי, זאת חברה שלי..."
אורי-"חברה שלך...שנייה...אה, השישיסטית הזאת שהשמיניסט מהלהקה שלך צעק עליה?"
אני-"ומאיפה אתה יודע את זה? עדן סיפרה לך?!" :-|
אורי-"לא, כל הנבחרת כדורגל יודעת על זה, לא הייתה לו בעיה לספר..."
אני-"למי?!"
אורי-"לאהוד!"
אני-"אז למה אמרת 'שמיניסט' במקום את השם שלו?"
אורי-"כי זה יותר מדגיש ת'רעיון...רוצה לשתות משהו? תדליקי טלוויזיה בינתיים"
אני-"סבבה, קולה יהיה נחמד...איך זה מדגיש ת'רעיון בדיוק? טוב עזוב, זה גם ככה לא עניינך, אז עדיף כבר לא לדבר על זה..."
אורי-"אחלה..."
אני-"אחלה..." ואז הייתה לנו שיחה חסרת משמעות לגמרי על שיעורי בית ושאני רוצה ת'מספר של המורה הפרטי שלו במתמטיקה וכו'...בסוף עדן הגיעה... ורק השיחה שלנו לוקחת פוסט שלם, אז...המשך יבוא.....;]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
