לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Lullaby For The Dead


כינוי:  Ladette

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

מייל- חלק א'


כן, אתה רואה נכון, זה מייל ממני.
לפני שאני אתחיל אני רק אבקש שתנסה להתרכז, כי אני מאוד מנסה לכתוב את זה בנשימה אחת מבלי לעצור ולסנן או לערוך. אני מקווה שזה יראה יותר ברור מהדרך בה אתה חושב בכל אופן.
אה כן, ואני ממש אף פעם לא כותבת מיילים, אז מעבר לזה שאתה צריך לשמור את זה לעד (לא באמת... אני אפילו אשמח אם תמחק את זה אחרי שתקרא)   תבין שפשוט חשבתי לנסות ולתקשר איתך בעוד אמצעי תקשורת שלא ניסינו. לא לשם הסקרנות והחידוש, אלא מחשש שאם נגיב אחד לשני בלייב, זה יגרר לריב.
מתחילים:
הרעיון המרכז של המייל הזה הוא שאני מאוכזבת והייתי רוצה שדברים ישתנו.
ממה אני מאוכזבת? מזה שאחרי השיחה האחרונה שלנו, בה ביקשת קצת ספייס, הבנתי אותך מאוד. אבל אז אצל מורן (בירי בשבילך) הרגשתי שאתה מתחמק ממני. ולא רק זה, אלא שמדובר בעוד אחד מהימים האלה בהם אתה "כועס" עלי. ואפילו נראה לי שהפריע לך איך שאני מתמודדת בלי זה, ושאני מסתדרת עם עודד, ושאתה לא מצליח "להעניש" אותי.
 אני גם די בטוחה שאם היינו משוחחים עכשיו בטלפון היית אומר "מה אני אגיד לך, זו הפרשנות שלך". אז ברור שזאת הפרשנות שלי. רק שבינתיים היא הוכיחה את עצמה די נאמנה למקור.
ובחזרה לענייננו.
בין אם הרגשת ככה ובין אם לאו, אני יצאתי בהרגשה שאנחנו לא נחזור להיות כמו שהיינו. וזה הכי מוזר לי.
אני יכולה להבין שאתה רוצה לתעדף דברים בצורה אחרת בחיים שלך, עכשיו משבוטלה האופציה של ה"ביחד". כן, הגיוני שתעדיף להשקיע את האנרגיות שלך במשהו שיניב תוצאות כמו שהיית רוצה. מצד שני, גם לפני אותו הלילה, כשהיית בטוח שאין לנו עתיד, כן מצאת לנכון להשקיע בשיחות הארוכות שלנו. בשורה התחתונה- כי זה היה כיף.
אני באמת מתקשה להבין מה גרם לכיף הזה להעלם מבחינתך. או לפחות לגרום לזה להיות משהו שלא שווה לך להשקיע בו. ותכל'ס, איזו השקעה זה כבר מצריך ממך?!
כמו שביומולדת של ענת שוחחנו על איתן, והסברתי לך שהוא מילא משבצת מאוד משמעותית בחיים שלי, אז אתה תפסת מקום יותר גדול ויותר משמעותי, בפרק זמן יותר קצר.אם ראיתי בך איש סוד, כתף לבכות עליה ויועץ לשעת צרה (שלא לדבר על השפה המשותפת של העקיצות והצחוקים שלנו), אז עכשיו אני נרתעת ממך. אני לא יודעת מה עובר עליך. אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שתבחר לעשות. ואני לא יודעת מה אני בשבילך ומה אתה רוצה לעשות עם הקשר הזה.
עד כאן חפרתי על האכזבות שלי והאדרתי את החודשיים האחרונים בהם התקרבנו.
אז מה אני רוצה בתכל'ס? אני רוצה שלא תתחבא... שלא תתעלם, או תהיה גס רוח, או תתנתק ממני בכלל. גאד! אתה נשמע כמו אשה בהריון (או סתם במחזור. תבחר).אז אנחנו גרועים פנים-מול-פנים, מה לעשות?! אבל דבר איתי בטלפון... זה מה שיש לנו ואנחנו טובים בזה.
אני מקווה שתמצא את הזמן לחשוב על זה ולחזור אלי עם איזה פידבק חד-משמעי, אבל שגם ינומק היטב ויתבסס על משהו.
בהצלחה בתחרות מחר- אל תתפרק לי...
אני יכולה להיות חברה הרבה יותר טובה מכל כלבה אחרת (בוא נסביר את ההומור הגרוע שלי. כלב-חברו הטוב של האדם. מקווה שזה לא היה נחוץ באמת).
 
 
 
אני
נכתב על ידי Ladette , 28/10/2007 23:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



196
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLadette אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ladette ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)