"כול
כך הרבה עצים יש בעולם
אז תחת איזה עץ
לשבת
שהצל ייפול עלי
כולו
ויהיה לי טוב"
(אריק
איינשטיין)
למה
יש כול כך הרבה דעות בכנסת ומחוצה לה?
(מגוון
הרמוני – טוב ליהודים )
מדוע
כול כך הרבה אנשים מחזיקים בכול כך הרבה
דעות מה אמור להיות טוב לאזרח?
(מכיוון
שבן אדם מאציל מהבנת הסובייקטיבית על
האחר כמו שכבר אמרו :
“ גן העדן של האחד הוא
הגיהינום של האחר "
- נורמה ועוד
משפטים שכאלה אשר מעידים על תפיסה מציאותית
אשר מסכימה עם אשר כתוב בתחילת משפט זה
)
האם טובה לנו מדינה
כזו או אחרת?
(אין
לי ארץ אחרת או קליפורניה בכיף הייתי עושה
לך טובה/”מי
שלא יכול לסבול את החום ,שיצא
מהמטבח “ ?)
מפלגות מיותרות
(?):
(ליכוד
וגם קדימה כמו המערך מופיעות תחת מפלגות
מרכז)
למשל :
מדוע צריך מפלגת
גמלאים ? הלא
אדם בר דעת יודע שמגיע לזקן תמיכה וזכויות
קיום אלמנטריות?
(דרך
ניהול המפלגה לא מעודד הצבעה בלשון המעטה
,מבזבזים
אנרגיה מיותרת על מאבקי כוח פנימיים ולא
בעד המגזר שהם אמורים לייצג)
מפלגות דתיות ,
(
הרבה פחות מאבקי כוח
על פני השטח אבל מגזרים להחריד)
מדוע הם צריכים מפלגה?
הם אזרחים שנכללים בקטגוריות חוקיות
אשר מכוסות ע”י חוקים ומוסכמות חברתיות?
(מדוע
הרוב צריך לממן את הצרכים המיוחדים שלהם
?)
( הטעות -
הפרדת דת ומדינה
התוצאה – הפעלת לחץ פוליטית בדרך למדינה
דתית )
או מפלגות ערביות ?
(ראה
מפלגות דתיות רק החלף את המילה דת בלאום
והוסף קצת יותר מאבקי כוח על פני השטח
וכמו הדתיים הם ביחד בעיקר נגד מדיניות
השלטון)
מה זו "מפלגת
מרכז” ? חונטה
צבאית בכסות אזרחית ?
דיקטטורה במסווה קפיטלסטי
? גוף
אשר מטרתו היחידה היא לשלוט ?
פסק זמן פוליטי ?(כנראה
שכול התשובות נכונות ההבדל הוא במינון)
ואני לא רוצה לדבר על
מפלגות כמו עלה ירוק או מפלגת לחם
ז"ל
(אזרחים
מגיעים לסיטואציה שהם קוראים למפלגה
"לחם"
!
זה יהיה ממש
מדאיג אם מפלגת "הירוקים"
תשנה את שמה ל"אוויר"
או "מים"
– בלי
לחם אפשר בערך 50/60
יום
מקסימום ,
בלי מים
מספר ימים ובלי אוויר/חמצן
השיא א.א.ל.ט.
15 דקות
)
נכון,
מדינה דמוקרטית ,
חופשית ( חופש
ללא אחריות הוא חסר טעם ),
אנחנו בעד , אבל
האם ריבוי הדעות מחזק או מחליש ?
האם השימוש בריבוי הדעות
הוא מושכל ? (נעשה
בדרך שיכלית או ריגשית )
התשובה לכך :
הרמוניה ,
ריבוי דעות ומגוון
צורות יעיד על חוזק אך ורק אם הרמוניה /
שיווי משקל מתקיים ביניהם ושיווי
משקל נחוץ לצורך התקדמות יעילה לכן מדינות
אחרות אשר מיישמות את העיקרון הזה משתמשות
בשני מהלכים קדימה ואחורה ,
ליברלים וקונסרבטיביים ,
דמוקרטיים ושמרנים ,
ישנם מדינות בהן השלטון
נמצא במצב בו הדעות מעטות יותר מכיוון
שהם הסירו מעל סדר היום את הדיון בנושא
זכויות האזרח – (מכנה
משותף לדמוקרטיות מתקדמות ולמשטר אפל )
סיכום :
אנחנו חיים במדינה בעלת
דעות מרובות
מפלגות הנישה עוסקות
בפירוש של החוקים כאשר הטיעון העיקרי
שלהן מתבצע ע"י
הנסיון להגדלת עצמתם האלקטורלית (
מזכיר לי את האמרה למה להתווכח
אם אפשר לריב?
ההבדל בין ויכוח שהוא
החלפת דעות לצורך הגעה לאמת ו/או
להסכמה לבין ריב שמטרתו
היא קיום דעה ע”י ביטול דעה אחרת)
הרמוניה והפעלים היוצאים
ממנה צריכה להיות מילת מפתח .
ימין או שמאל יגרמו
להליכה במעגלים ומפלגת מרכז לעמוד במקום.
מסקנות:
מאז ומתמיד דעות מרובות
ודיון בהן היו לטובה אך הבעיה העיקרית
בדבר זה היא כמו תמיד איבוד פרופורציה (
היסטריה ,
או לפי עצתו של דוגלס
אדמס "בלי
פניקה")
אשר נובעת מלהט הקרב .
סיבת הקרב
היא פירוש ההבנות והמוסכמות האנושיות
הבסיסיות (הפירוש
יהיה נגוע באלמנטים היסטריים )
ביטול הדיון
על נושאים כמו זכויות אלמנטריות יכולה
לחסוך הרבה ( כולם
יודעים מה ההבדל בין טוב לרע )
סיכום המסקנות:
מדינת
ישראל עדיין נלחמת את מלחמת העצמאות ואלו
הם יסוריי המלחמה .
(מלחמת
העצמאות עדיין לא הסתימה ,
היא עברה
פזה אחרת )
הפתרון
הוא לעבוד מתוך המכנה המשותף ולא מתוך
ההבדלים
(
גיבוש ולא התפוררות
)
(שימת
הדגש על ההבדלים ולא על החיבור היא שיטת
עבודה שכולם מכירים כ"הפרד
ומשול "
)