אני אראה להם!

אני עוד אהיה טייס ואז כולם יצטערו שהם צחקו עליי!

אני יכול לעשות את זה!

זהו.. החלטתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול.. אני אהיה טייס!

ולא סתם טייס!

הטייס הראשון במשפחה שלי!

ואחרי שזה יקרה, הם וכל החברים שלהם שצחקו עליי יצטערו שהם ככה החליטו לזלזל בי!

החלטתי שאני רוצה להיות טייס, ונרשמתי לקורס טיס. ההורים הפצירו בי לפרוש, אבל אני דבקתי בהחלטה שלי, ולא הסכמתי בשום אופן!

אתם לא מאמינים בי? חכו ותראו! טייס- אני אהיה! גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה בחיי, אני אקבל רישיון טיס!

הנה אני, עומד לסיים קורס טיס, נשארו לי רק עוד כמה שיעורים לקראת המבחן שייתן לי את הרישיון!

אני צריך לתרגל רק עוד קצת! אני יכול לעבור את המבחן הזה!

כל מה שאני צריך זה להטיס את המטוס  בדיוק כמו שלמדתי בקורס!

.....

אוי לא! מה קורה?!

אני מאבד שליטה!

אני לא יכול לעצור!

יש בניין מולי! המטוס לא מגיב!!!

~בום~

התעוררתי בבית החולים, לא רואה דבר מלבד חור שחור גדול שלא נגמר, שומע את ההורים שלי אומרים: "אנחנו מצטערים שזלזלנו בך... אבל...בגלל התאונה, ייתכן ולא תוכל לראות שוב....."

הסיפור משתתף בתחרות "חלומות, שאיפות ומציאות" בבלוג "כתיבה נוצרת".