טוב... ברור שהיום הראשון לא אמור להיות עד כדי כך מייגע...

אבל... אני עולה לי"א! איך אתם חושבים אני צריכה להרגיש כשאני מקבלת את המערכת?!

לשמוח?

ההיפך!

נהיה לי שחור בעיניים!   ( הנה שחור בעיניים.. פשוט תתעלמו מהחיוך.. דמיינו שהוא הפוך..)

זה יוצא כזה דבר:

יום ראשון- ללמוד עד רבע לשלוש- 14:45.

יום שני- כנ"ל.

יום שלישי- ללמוד עד שתיים- 14:00.

יום רביעי- ללמוד עד אחת וחמישה- 13:05.

יום חמישי- ללמוד עד רבע לשלוש- 14:45.

יום שישי- ללמוד עד שתיים- 14:00 (מתחילה ברבע לתשע- 8:45 ).

רק המגמה שלי מתחילה ביום שישי בשעה שנייה  יאייי

ככה שזה יוצא 43 שעות בשבוע במקום 44! (שיפור משמעותי.. )

אבל.. ככה זה בכיתה י"א..

אני יאית גאה!

יאית = י"א = יוד-אלפית (במקום יוד אלפניקית כי זה מעצבן) מה שמחזיר אותה להתחלה: יאית!! D:

טוב, מילא..

היה קורע בשיחה עם המנהלת באודיטוריום..

היא מדברת, מדברת וממשיכה לדבר..  ו..פתאום!! "הי, אתה שם! תעיר את הילד שלידך... ".

ואז כל השכבה סובבה עיניה אל הילד עליו דיברה, וניקרעה מצחוק (כולל אני).

והסמיילי הזה לא סתם! היא אכן חייכה כשהיא אמרה את זה..  ותאמינו או לא- אפילו צחקה!

למרות שלפי הפרצופים של ילדים שבמקרה ראיתי.. כמעט שלושת רבעי שכבה לא ידעה על מי היא מסתכלת, העיקר לצחוק!

חחחח..

לסיום:

 נכון שהוא כישרוני?! זה בחלון שיחה של המסן!!

 תודו שזה מעורר השראה!