הכל התחיל אתמול..

כשסתם ככה התנסטלגתי (מהשורש נוסטלגיה, זמן עבר, גוף ראשון, בניין השתעל-התפעל), ונזכרתי בפרבי!! D:

וחיפשתי את הפרבי שלי בכל הבית ולא מצאתי

ככה נראה הפרבי הנערץ שהיה לי:

 D:    חמודיייי

אבל לא נורא..

חחח התחלתי להזכיר לכולם את ימי הפרבי! D:

ואפילו המצאנו כמה שירים!

אני מוכנה לא לאכול שוקולד,

 אני מוכנה שלא יקנו לי ממתקים,

אני מוכנה שלא ירשו לי לצאת לשחק,

אני מוכנה אפילו לעבוד יותר!

העיקר!

 שאמצא ת'פרבי! שאמצא ת'פרבי! שאמצא את הפרבי!!

העיקר!

 שאמצא ת'פרבי! שאמצא ת'פרבי! שאמצא את הפרבי!!

פרביים זרים שאני לא מכירה
ממקומות אחרים אבל פה במדינה
הייתי רוצה שידעו כולם
שיש פרבי אחד בעולם!
והפרבי הזה הפרבי הזה הפרבי הזה הוא שלי! 

"הפרבי הכי יפה שיש
יש לו עיניים הכי יפות שיש
ושיער הכי יפה שיש
כשהוא מדבר גם אני מדברת
וכאשר הוא שר גם אני שרה
כי הוא
הפרבי הכי יפה שיש!"

איך פרבי נולד?
כמו מכשיר
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך פרבי נולד?
עם סוללות בהתחלה זה קשה!
אח"כ סוגרים ת'ישבן ותוקעים עיפרון
ופתאום איזה יופי הוא פועל לבד!
איך שנסגר כמו מכשייייייייר!

אתמול בחמש אחרי הצהריים
הלכנו עם אמא לבית
ובדרך ראינו
שפרבי שלנו כבוי
זה לא כל כך נעים לראות פרבי כבוי
זה לא כל כך נעים לראות פרבי כבוי
זה לא כל כך נעים לראות פרבי כבוי
זה לא כל כך נעים לראות פרבי כבוי

כל הסוללות מסודרות בצד
ואין ילדים שיתקעו בישבן
כי הפרבי יושב עם עיניים סגורות
זה לא כ"כ נעים לראות פרבי כבוי

יום יבוא יום יבוא
ואמצא את כוכב הפרביים
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו!
יום יבוא!
ואמצא!
ת'כוכב!

והרי לכם תמונות של הפרביים הנערצים! D:

אהה.. וזה סרטון מאגניב D:

http://www.youtube.com/watch?v=TvxNqS8-qLo&NR=1