-הבלוג של המשוגעת עם התלתלים-

ועכשיו ברצינות:

כל מי שקורא, מכיר אותי.

רוב מי שמכיר אותי, אני מספרת לו את מה שאני כותבת בבלוג.

כל מי שאני מספרת לו, אומר שהוא כבר קרא בבלוג, וכל התוכן של ה"לספר" הזה נהרס.

אז למה לי להמשיך לעדכן?

חוצמזה שבקושי מגיבים..:

פוסט ראשון- 20 תגובות

פוסט שני- 30 תגובות (שזה עוד ממש הלהיב אותי להמשיך לכתוב..-_-)

פוסט שלישי- 20 תגובות

פוסט רביעי- 21 תגובות

פוסט חמישי- 16 תגובות

ועכשיו אתם תגיבו לי:

"לא, זה רק פוסטים ראשונים, הבלוג עוד חדש" וכאלה.

וזה לא משנה לי..

-האלה שרוצים לדעת מה קורה לי, פשוט יבואו וישאלו..-

וחצי מהתגובות הם שלי בכלל, ובערך רבע (בפוסטים האחרונים) הם *יש לי פוסט חדש, מוזמנת*

באלכם לפרסם? לפחות תקראו, אפילו שמינית..

כי יש פה המווןןן אנשים שלא קוראים עד הסוף, או לא קוראים בכלל.........

ויכול להיות שזה באמת לא מעניין, אבל לפרסם אחרי זה?!

לאנשים שעושים את זה- אני לא קוראת בבלוג שלהם, רק שתדעו.

אבל אני לפחות לא מםרסמת את הבלוג שלי.. -_-

זהו אנשים...

ואני לא בין אלה שסוגרים, ואז פותחים בגלל התגובות.. לא, לא אני.

חוצמזה הייתי בראש הנקרה, והיה אמור להיות פוסט ענקייי.. (אם הייתם מגיבים או משו, אבל בפוסט האחרון הכי אכזבתם..)

3\>