אחרי שחציתי את הים
המשכתי לשחות עוד רחוק יותר
מחוזות העולם המוכר התערפלו בעייני
ונשכחו מבין נופים חדשים של ירוק וכחול
הרים וגבעות אז הסתירו לי את העבר
והמשכתי צועד ערום בנשמה
על המקום הקרוב והלא מוכר
היה לי ברור שאין לי סיבה לפחד אך חששתי
כמו החיות שחשדו שאולי אתם לצוד באתי
אבל לא היה לי שום רצון בבשר,והם סיפקו
לי קרבה רחוקה של משהו זר
העננים ירדו כמעט עד לארץ והאוויר היה
קשה לנשימה במעמקי הוואדי
פתאום הכול הרגיש הרבה יותר ברור
הרעש מבחוץ נעלם והרשתי כאילו יכולתי
לעוף
מחוץ לדעות הקדומות שחונקות
רחוק מההישרדות היום יומית
והבנתי שמה שחשוב זה מה אתה חושב ולא מה
אחרים
הציפורים שרו שירים
הרוחות נתנו עוד צליל בעלים
וביחד הייתה סימפוניה של בריאה
שחלחלה לי עמוק וחזק אל תוך הנשמה
ראיתי את דג הסלמון שוחה בעוצמה נגד
הכיוון
לוחם של החופש שנימלט מכפות ידיו
הגדולות של הדוב
כמו לוחם של חירות שמתגנב בכול הערוצים
והנחלים
עוקף את כול המערכת והחוקים
העולם האמיתי השורד והנכחד
פתאום היו הרבה יותר קיימים והרגשתי
הרבה פחות לבד
לא היה זמן לא היה לחץ ולא בלבול
רק שיטפון של הבנה שמחובר ללב ולהיגיון
ועוטף לי את הגוף בדם חם שמפעיל מכונה
מדהימה של חיים
כשהגעתי לכפר שבקצה היער ראיתי שבט יושב
מסביב לאש טהורה
ולכולם אותו דבר במשותף
איך להחיות את העולם המת מחדש,
הצטרפו לשינוי שכבר דופק בלבכם
המהפכה קרובה מתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
