אינס: את רוצה שאהיה לך למראה? בואי, אני מזמינה אותך אליי. שבי על הספה שלי.
אסטלה: אנחנו נכאיב לעצמנו: את אשר אמרת זאת.
אינס: אני נראית כרוצה להזיק לך?
אסטלה: אי-אפשר לדעת...
אינס: את זו שתכאיב לי. אבל מה זה חשוב? אם נגזר עליי להתייסר, יהיה זה באמצעותך. שבי. התקרבי. עוד. הביטי בעיניי: האם את רואה בהן את עצמך?
אסטלה: אני מאוד מאוד קטנה. אני רואה את עצמי אך בקושי.
אינס: ואילו אני רואה אותך. כל כולך. שאלי אותי שאלות. שום מראה לא תהיה אמינה יותר.
("בדלתיים סגורות", סארטר)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
