פרק מעניין יותר..
תגיבו D:
חייכנו אליה ואמרנו לה שלום.
אמא שלי(רינה) ביקשה ממני לזוז לצד אז זזנו ואז היא סיפרה לי על הפנימיה בעדינות.
כנראה שלא ידעה שאני כבר יודעת.
אני:"אמא אני כבר יודעת על זה ריקי סיפרה לי"
אמא:"יאא אז שתדעי אני מאוד מצטערת" היא אמרה ודמעה זלגה מעיניה
אני:"אני יודעת" וגם אני נהייתי עצובה. היא חיבקה ממני ואמרה שזה רק זמני ואחר כך אנחנו נוכל לעבור דירה (לא רחוק מפה) ויהיה לי חדר פרטי. נעשתי שמחה יותר וחיוך עלה לי על הפנים. גם אמא חייכה ואמרה שאני יוכל לבוא בסופי שבוע.
היא שאלה מה אני רוצה לאכול.עניתי שלא אכפת לי אז היא אמרה שכדאי לשאול את נוי ואת יונתן.
שאלתי אותם והם אמרו שגם להם לא אכפת בסוף אמא הכינה פירה עם קציצה. כולנו הלכנו
לאכול ואחרי הארוחה נוי ויונתן הלכו.
אחרי חצי שעה אמא שלי אמרה לי שאני בחדר 410 (בפנימיה).
אני:"טוב.."
אמא:"אני חושבת שאת מאוד תהני שם את בחדר אם בנות מקסימות. כך אמרה לי המנהלת.
יש לך להתארגן ולארוז עד יום ראשון הבא"
אחרי שעה של דיבורים שמענו דפיקה בדלת ודין נכנסה עם מאט..
ואחרי עשר דקות גם יוסי בא אם מתן (החבר הכי טוב שלו)
הם הלכו לחדר של יוסי (ליוסי היה חדר מאוד קטנטן כמו מחסן)
ואני נשארתי בסלון אם אמא וראינו טלויזיה אחרי זה ראיתי את דין יוצאת אם מאט למסיבה.
ואז יוסי הלך ללוות את מתן.
ואחרי שעתיים של צפיה בטלויזיה הלכתי לישון.
עד ליום שיש לא היה שום דבר מיוחד הכל כרגיל כל יום קמתי התלבשתי הלכתי לבית ספר..
חזרתי ואז שום דבר. ביום שישי גם לא משהו התחלקתי לארוז לשבוע הבא לפנימיה.
וביום ראשון ב8 בבוקר יצאנו באוטו הכחול והישן של אמא לפנימיה.
המקום היה גדול ויפה.
אמא שלי נתנה לי נשיקה ואמרה שביום שישי בשעה 9 היא תבוא לפה לאסוף אותי.
נכנסתי בחשש לבניין ושאלתי ילד אחד שראיתי איפה החדר 410.
הוא חייך אלי וענה שהוא לידי (חדר 413). הוא היה ילד נורא חמוד. היה לו שיער חום בהיר ועינים ירוקות.
חייכתי אליו חזרה והוא לקח אותי לחדר שלי.
הוא אמר שקוראים לו מיכאל. עניתי לו שקוראים לי יסמין ואמר שיש לי שם מהמם.
הוא ניפרד ממני בחיוך והחזרתי לו חיוך.
נכנסתי לחדר..
תגיבו זה חשוב לי...;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
