המרדף אחר אהבתך

איך אני אוהבת חתונות.

 אתמול בת דודה שלי התחתנה, הייתה חתונה מדהימה.

בכלל , היא הבת דודה הכי אהובה עלי. למרוות הפרש הגילאים אנחנו מסתדרות הכי טוב בעולם (היא בת 22, התחתנה בגיל צעיר יחסית , לדעתי.) תמיד אמרתי שאני מסתדרת טוב יותר עם אנשים שגדולים ממני. אף פעם לא מאמינים לי שאני בת 16.

יצא לי להכיר את בעלה (החדש חמסה חמסההה) טוב, כי אנחנו מתנחלות אחת אצל השניה מלא, ולפי מה שראיתי הוא פשוט הבן אדם שהכי יכול להתאים לה בעולם.

הם פשוט זוג מדהים.

הייתה חתונה מדהימה.  היה כיף, כולם אמרו שהיה יפה.

הייתי בעיקר עם אחי הגדול (18). כרגיל רקדנו, שתינו, לא הפסקנו לצחוק על אנשים (היה אחד בשולחן לידינו שאכל אשכרה כמו גמל, ועוד איזה אחד מכוער טילים שניסה להתחיל עם רבע מהבנות שהיו שם פשוט עבר אחת אחת כמו איזה מסכן).

אין אני ואחי מסתדרים ממש טוב. אולי כי אנחנו בערך אותו גיל, אולי כי אנחנו באותו ראש, לא יודעת.

הדבר היחיד שיכול לגרום לנו לריב זה שהוא שומר עלי יותר מדי.

אם במיקרה אנחנו יוצאים לאותו מקום- כל הערב הוא לא יוריד ממני את העיניים, יסתכל עם מי אני יושבת, עם מי אני מדברת, עם מי אני רוקדת, ואם חס וחלילה מישהו שלא ניראה לו מתחיל איתי הוא ישר עושה לי פרצופים ואני מתחילה להתעצבן ולהגיד לו שזה לא עניינו.

כמו פעם אחת שבמיקרה שנינו יצאנו לאותו דאנס בר (הוא עם חברים שלו ואני עם חברים שלי כמובן, לא ביחד) וכל הזמן הוא וחברים שלו (שמסיבה כלשהי מרגישים שאני גם האחות הקטנה שלהם) לא הפסיקו להסתכל עלי.

כל אחד שהתחיל איתי (אז הייתי פנויה =] ) או סתם בא לרקוד איתי ישר אחד החברים שלו צץ פתאום משום מקום והתחיל לדבר איתי כדי להעיף את ההוא ואז להגיד לי שהוא מכיר אותו ושהוא סתם מניאק ושאין לי מה לעשות עם אחד כזה וכל השטויות הרגילות...

אני לא מבינה מה זה עניינו בכלל עם מי אני יוצאת, כאילו שאני מתערבת לו בבנות שהוא יוצא איתן (כן,"בנות" ברבים- מה לעשות יש לי אח מבוקש).

בכל אופן, היה כיף בחתונה וגם התחילו איתי לא מעט (כמובן שזה לא משנה כי יש לי חבר ,אבל זה עדיין מחמיא).

מה שכן, ראיתי שם ידיד של בת דודה שלי שהכרתי ממזמן והיה לי פעם קטע איתו (אבל לא היינו חברים).הוא בן 20, בגיל של חבר שלי. הוא בא אמר שלום רקדנו קצת ואז סתם ישבנו דיברנו.

האמת, שמחתי לפגוש אותו, התגעגעתי אליו. הוא אמר שגם הוא.

הוא שאל אותי אם יש לי מישהו עכשיו, אמרתי לו שכן, אבל רק שבוע וקצת והוא אמר לי בהצלחה. הוא סיפר לי שלא מזמן חברה שלו זרקה אותו כי היא אמרה שהוא לא מספיק מתייחס אליה. במילים אחרות, היא התעצנה שהוא רק מזיין אותה ולא יותר מזה. כבר הספקתי להכיר אותו. הוא לא טיפוס של מערכות יחסים רציניות.

הוא שאל אם יש מצב שניפגש מתישהו. אמרתי לו שכן אבל הבהרתי לו שזה יהיה בתור ידידים נטו.

הוא אמר שגם זה יספיק לו. =]

בקיצור היה נחמד.

היום שהתעוררתי (ב-1 ככה) ראיתי שהוא צלצל אלי פעמיים. חזרתי אליו רק לפני שעתיים. ששאלתי מה הוא רוצה הוא אמר שסתם לשאול מה קורה.

אני מתחילה להתחרט שדיברתי איתו. אני מכירה אותו ואם הוא סתם נחמד פתאום זה בגלל שהוא רוצה או צריך ממני משהו. מעניין מתי הוא יגיד לי מה זה.

חברה שלי (זאת מלפני 2 פוסטים) שלחה לי היום הודעה באייסיקיו.

היא אמרה שסיפרו לה שאמא שלה שאלה אותי עליה. היא שאלה אם אמרתי לה משהו. אמרתי לה שלא סיפרתי לאמא שלה כלום ושאני גם לא מתכוונת להתערב.

היא אמרה תודה וזהו  השיחה הסתיימה.

לא  האמנתי איזה שיחות יבשות ניהיו לנו. זה לא נתפס פשוט.

אבל למרות הכל בסוף החלטתי לא להתערב. זה בעיה שלה ושל המשפחה שלה ועדיף לי להשאר מחוץ לזה. כמה שזה כאב לי לראות אז את אמא שלה כמעט בוכה לנו אני עדיין יודעת שאם אני וחברות שלי נתערב זה רק יסתבך ועדיף לתת להן לפתור את זה ביניהן. הרי בכל זאת זה רק משבר ותקופה רעה שעוברת עליה ובסוף גם זה יעבור.

אז זהו . אוהבת מלא,

המתבגרת.