המרדף אחר אהבתך

היי =]

אני מצטערת שלא עדכנתי מלא זמן..באמת שרציתי אבל יש לי תקופה כ"כ עמוסה עכשיו.

יש לי ללמוד כל יום למבחן ואין לי זמן לנשום..עכשיו אני כותבת את הפוסט במקום ללמוד למבחן בתנך כי כבר אין לי כוח חחח.

דבר ראשון רציתי להגיד תודה לכולם. תודה על כל התמיכה והעצות אתם באמת עזרתם לי, אני מעריכה כל תגובה ותגובה. תודה.

הסתכלתי עכשיו על הפוסטים בחודש הקודם ופתאום שמתי לב שכמעט כולם עסקו סביב אלירן (האקס). ובאמת בחודש הקודם אלירן חזר לי לחיים אחרי 5 חודשים מאז שנפרדנו, והשיא היה ב27 לחודש, ביום שהיה אמור להיות לנו שנתיים ביחד אם לא היינו נפרדים. המכתב שהוא כתב לי פשוט בלבל אותי לגמרי. למרות שהייתי בטוחה שהתגברתי על אלירן ושאני עם גיא עכשיו ואוהבת אותו- כשקראתי את המכתב כל הרגשות חזרו ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי רע בגלל גיא, בגלל העובדה שהתחלתי להתלבט בקשר לעובדה שאנחנו ביחד. חשבתי כל מיני דברים כמו שאולי הקשר שלי ושלו היה מוקדם מדי ואולי עדיין לא התגברתי לגמרי על אלירן, חשבתי שאולי כל הקטע עם גיא זה רק בשביל לשכוח את אלירן... ונגעלתי מעצמי שחשבתי דברים כאלה. אני אוהבת את גיא, את זה אני יודעת, זה ברור. אז למה כשאלירן חזר פתאום זה כבר לא היה נראה לי כל כך ברור? הרגשתי לא פייר כלפי גיא, ששיקרתי לו. שלא סיפרתי לו על המכתב של אלירן. הוא שם לב שהייתי בדיכאון. הוא ראה שמשהו לא בסדר, אבל לא יכולתי לספר לו. פשוט לא יכולתי להגיד לו את זה כי אז הייתי צריכה לספר לו על מה שהמכתב הזה גרם לי - ואת זה אני לא הייתי מסוגלת לעשות.

את המכתב אלירן הביא לי ביום חמישי, וקראתי אותו ביום שישי. עד יום שני הייתי בדיכאון ומבולבלת. בקושי דיברתי או נפגשתי עם אנשים. הסתגרתי בבית ולא היה לי חשק לכלום. הרגשתי כאילו חזרתי לזמן שנפרדתי מאלירן. בתקופה ההיא היה שיר אחד שהייתי שומעת כל הזמן כי זה היה מזכיר לי אותו, ופתאום התחלתי לשמוע אותו שוב פעם אחר פעם..זה השיר "המזל משחק רק פעם בחיים" למי שמכיר. למי שלא- הנה המילים: (החלק המודגש זה הבן שר ומה שלא מודגש הבת שרה)

אני נזכר בזמנים שהיינו מאוהבים
זה לזו הבטחנו לא נפרד לעולמים
איך ברגע של חולשה , לא האמנתי בך
חברים עלי השפיעו ובגדתי בך

הייתי המשחק שלך באהבה הזאת
בגלל האהבה הזאת זלגו לי רק דמעות
היית איתי וגם עם אחרת
עם הזמן האהבה שלנו נגמרת...

אהבה כזאת לא תחזור לעולמים
המזל משחק רק פעם בחיים
אל תבכי תנגבי את הדמעות
תני לי עוד סיכוי באהבה הזאת

באתי אלייך עם דמעות בעיניי
התחננתי בפנייך שתחזרי אליי
סליחה ניסיתי ממך לבקש
הבטחתי לעצמי שלא אתייאש

אתה חוזר אליי כאילו כלום לא קרה
לאהבה הזאת אין דרך חזרה
אל תחזור , את זאת הבגידה לא אשכח
אותך תמיד אוהב אך לעולם לא אסלח

אהבה כזאת לא תחזור לעולמים
המזל משחק רק פעם בחיים
אל תבכי תנגבי את הדמעות
תני לי עוד סיכוי באהבה הזאת

השיר הזה באמת הזכיר לי את המקרה שלנו. הייתי שומעת אותו ובוכה פשוט.

ביום שני לא יכולתי לסבול את זה יותר והחלטתי להתקשר לאלירן. זה היה בערב. הייתי בחדר ובמשך חמש דקות רק הסתכלתי על המספר של אלירן בפלאפון. לא יכולתי ללחוץ על הכפתור ולצלצל. לא ידעתי מה יצא לי מזה, בשביל מה לעלות את כל הסיפור הזה עכשיו עוד פעם עד שהכל עבר? אבל בסוף התקשרתי.

בשניות הבודדות שעברו עד שהוא ענה התפללתי שהוא לא יענה..שהוא עסוק..שהוא לא ישמע את הצלצול...  אבל הוא ענה.

הוא:"הלו?"   הוא היה נשמע מופתע..כאילו הוא לא האמין שבאמת התקשרתי. הקול שלו העביר בי צמרמורת.

אני: "אלירן?..."

הוא:"כן..מה..מה קורה?" ראיתי שגם הוא לחוץ כמוני.

אני:"אה..בסדר. אני...קראתי את המכתב אלירן"

הוא:"באמת?"

אני:"כן."

הוא:"את לא כועסת נכון?"

אני:"לא..אני רציתי להתקשר שקראתי אבל לא יכולתי.."

הוא:"ו..?"

אני:"אנחנו צריכים לדבר אלירן. רציני אבל."

הוא:"כן אני..את רוצה לבוא אלי?"

אני:"עכשיו?"

הוא:"כן..תבואי נו"

אני:"בסדר"

הוא:"אז אני מחכה תבואי"

אני:טוב..ביי"

הוא:"ביי"

אתם יכולים לראות שזאת הייתה שיחה די מעפנה. שנינו היינו לחוצים ובקושי שמנו לב מה אמרנו בכלל. הייתי בשוק מעצמי שהסכמתי לבוא אליו בכלל.

כמה דקות פשוט ישבתי וחשבתי אולי להגיד לו שאני לא באה בסוף?

בסוף קמתי והתחלתי להתארגן. היה לי חשוב להראות טוב משום מה. לבשתי ג'ינס בהיר וחולצה שחורה של מעצבת שעיצבו במיוחד בשבילי על הגוף שלי. שמתי מגף שחור שטוח וקשת בצבע זהב. שמתי שעון זהב, עגילים זהב, טבעת זהב ושרשרת זהב עם השם לי (כן..זאת שיש לכל העולם ואישתו). העברתי עם מחליק על הפן והתאפרתי. בקיצור הייתי נראית די טוב. כל הדרך אליו חשבתי למה בעצם רציתי להיפגש איתו כל כך. חשבתי מה הוא רוצה להגיד לי, מה אני אגיד לו, מה יהיה..הייתי בלחץ.

הגעתי אליו וצלצלתי בדלת. אמא שלו פתחה לי את הדלת ושהיא ראתה שזאת אני היא ממש הופתעה. שאני ואלירן היינו ביחד הייתי איתה בקשר ממש טוב. היא אהבה אותי ותמיד התייחסה אלי יפה. היא אמרה לי שלום והיה נראה שהיא שמחה לראות אותי. היה לי מוזר לראות אותה שוב, ובכלל להיכנס לבית שלו. שנכנסתי אבא שלו ישב בסלון ושהוא ראה אותי הוא גם אמר לי שלום ואמר לי "מלא זמן לא ראינו אותך.." התפדחתי קצת האמת. עליתי אליו לחדר.

הדלת הייתה פתוחה אבל היה לי מוזר להיכנס ככה סתם אז רק נעמדתי בכניסה. ראיתי אותו עומד במראה ומסדר את השיער. כנראה שגם הוא הרגיש צורך להראות טוב כי הוא גם היה לבוש יפה. הוא ראה אותי דרך המראה וישר הסתובב.

הוא:"היי"

אני:"היי"

הוא:"כנסי... מה נעמדת? חחח"  הוא התקרב אלי והתיישב על המיטה אז נכנסתי והתיישבתי לידו. הוא הביא לי נשיקה בלחי.

אני:"מה קורה?"

הוא:"בסדר..עכשיו שאת פה"  הייתי נבוכה כמו שלא הייתי בחיים. לא ידעתי מה להגיד.

הוא:"כמה זמן לא היית פה.."

אני:"חחח כן מלא."

הוא: "התגעגעתי אלייך"

אני:"אלירן.."

הוא:"איזה יפה את היום"

אני:,אלירן..תקשיב.."

הוא:"מה?"

אני:"אני לא באתי בשביל..אני רק רציתי לדבר."

הוא:"על מה?" הוא נשמע מבואס. פתאום הבנתי שהוא חשב שרציתי שנחזור ושבגלל זה באתי.

אני:"על המכתב."

הוא:"אהה"

אני:"למה כתבת לי את זה אלירן? חשבתי שהבנת שאני עם גיא וזהו..זה נגמר" כאב לי להגיד את זה, אבל הרגשתי צורך להבהיר את זה על ההתחלה.

הוא:"עוד פעם הגיא הזה.."

אני:"אלירן!!"

הוא:"טוב סליחה נו..אבל מה את רוצה? שאני אגיד לך יאללה מזל טוב שיהיה לכם בהצלחה? אני רוצה אותך ,אני רוצה שנחזור"

אני:"אלירן אנחנו לא נחזור כבר"

הוא"אבל למה? למה? תחשבי אנחנו יכולנו להיות עכשיו שנתיים ביחד-" (כאן קטעתי אותו)

אני:"היינו יכולים אם לא היית..בוגד בי."

הוא:"אבל את קראת את המכתב..את ראית. אני מצטער תסלחי לי בבקשה.. עבר מלא זמן אין מצב שאת עוד כועסת"

אני:"אני לא..אבל אני לא יכולה לחזור אליך. אני לא יכולה עכשיו לסמוך עליך כמו פעם"

הוא:"את כן. תני לי צ'אנס את תראי אני יעשה הכל לתקן את זה אני מבטיח לך"

אני:"אני לא יכולה אלירן. וגם אם כן, אני עם גיא עכשיו אתה לא מבין?"

הוא:"כן אני לא מבין. איך את יכולה לוותר על קשר כמו שלנו בשביל מישהו שאת בקושי מכירה?" 

אני:"זה לא קשור אלירן. זה שהיה לנו קשר ארוך לא אומר שעכשיו כל אחד שאני אהיה איתו יהיה פחות טוב."

הוא:"זה כן קשור. את יכולה להגיד שאת לא מרגישה אלי כלום יותר?"

אני:"אני..."

הוא:"את יכולה להגיד את זה?"

אני:"אלירן..נו.."

הוא:"מה נו?.. ***(השם שלי) תגידי לי את האמת. את מרגישה אלי משהו עדיין?"

אני:"אלירן זה לא כזה פשוט. היה לי קשה לשכוח אותך אבל בסוף התגברתי על זה ואני עם גיא. אבל המכתב הזה בלבל אותי ...אני אגיד לך את האמת,אני כבר לא יודעת מה לחשוב..ובגלל  זה באתי."

הוא:"את רואה אז את כן מרגישה אלי משהו"

אני:"אני לא אמרתי את זה אלירן"  הרגשתי שהוא לוחץ עלי להגיד את זה.

הוא:"אני אוהב אותך"

אני:"די נו אל תגיד סתם דברים"

הוא:"זה לא סתם..אני אוהב אותך"

אני:"די אלירן.."  התחלתי לבכות. לא יכולתי לשמוע את זה.

הוא:"די אל תבכי נו.."

אני:"מה אתה רוצה שאני אעשה אלירן. אתה סתם מקשה עלי. אנחנו נפרדנו בגללך. מספיק היה לי קשה להתגבר על מה שעשית אז עד שהצלחתי פשוט תעזוב אותי וזהו." ממש התחלתי לבכות כבר. פשוט הייתי חייבת להוציא את כל מה שהרגשתי..להגיד הכל וזהו. הוא התקרב אלי וחיבק אותי. לא התנגדתי. זה היה לי מוזר פתאום שהוא מחבק אותי ככה. הריח של הבושם שלו, הזרועות השריריות שלו שמחבקות אותי כ"כ חזק...התגעגעתי לזה.

הוא:"אל תבכי בגללי אני לא יכול לראות אותך ככה נו"

אני:"אני לא יודעת בשביל מה באתי בכלל..זה ברור שלא נחזור להיות ביחד אז בשביל מה סתם להעלות את הכל שוב?"

הוא:"למה זה כזה ברור?"

אני:"כי אני עם גיא. אני אוהבת אותו וטוב לי איתו..אני לא רוצה להרוס את זה עכשיו."

הוא:"אז אין מצב שנחזור?"

אני:"אלירן.."

הוא:"אז בואי לפחות..נישאר בקשר"

אני:"אני לא יודעת..גיא לא יאהב את זה"

הוא:"נו די עזבי את מה שהיה..זהו התחלנו מחדש עכשיו..בתור ידידים."

אני:"אני לא יודעת אם אני יכולה להיות ידידה שלך..אחרי כל מה שהיה בינינו זה לא יהיה ידידות"

הוא:"אז לפחות בואי ננסה. מה את מעדיפה שלא נהיה בקשר בכלל?"

אני:"לא..ברור שלא.."

הוא:"יופי..טוב די נו תרגעי עכשיו מספיק לבכות" 

ככה עברו כמה דקות. הוא חיבק אותי ושתקנו עד שנרגעתי. פתאום זה כבר לא היה נראה לי כ"כ מוזר שהוא מחבק אותי. וזה נראה לי טבעי לגמרי שנהיה ידידים. הרי באמת כל הזמן הזה שלא היינו בקשר הוא היה ממש חסר לי. ישבנו ככה עוד כמה זמן ודיברנו. היה לי כיף איתו וצחקנו..כאילו לא רבנו בחיים.

 אחרי שעתיים חזרתי הביתה. תתפלאו לשמוע אבל הייתי עם חיוך.

למחרת הוא התקשר אלי ודיברנו..ומאז אנחנו בקשר טוב עד עכשיו. המצב רוח שלי ממש השתפר באותו יום. שגיא התקשר אלי בלילה עניתי לו ממש יפה והוא ראה שמה-שזה-לא-יהיה שעבר עלי (אז עוד לא סיפרתי לו כלום) עבר והכל בסדר עכשיו. הוא ניסה כמה פעמים לשאול אותי מה  קרה ועם הכל בסדר ותמיד הייתי אומרת לו שהכל בסדר אפילו שזה היה שקר. עכשיו שאמרתי לו שהכל בסדר באמת התכוונתי לזה. אחרי שהשלמתי עם אלירן הבנתי כמה הוא היה חסר לי ועכשיו באמת הכל היה בסדר פתאום. הרי תמיד הציקה לי העובדה שהיינו בריב.

אבל עדיין הרגשתי לא פייר כלפי גיא ששיקרתי לו ולא סיפרתי לו..לא יכולתי לעמוד בזה יותר. הוא בא אלי יום אחד וסיפרץי לו.

הוא ממש כעס. הוא התעצבן שלא סיפרתי לו באותו רגע ורק כמה ימים אחרי שהכל קרה. הוא לא הבין איך יכולתי להשלים איתו אחרי כל מה שהוא עשה.

רבנו והוא הלך ממני עצבני. למחרת התקשרתי אליו והשלמנו אבל מאז אני מרגישה שהיחס שלו אלי שונה. הוא קר אלי וממש אדיש. מבחוץ אנשים שמסתכלים יגידו שהכל בסדר. חברות שלי שראו אותנו ביחד אומרות שאני סתם מדמיינת ושהן ראו אותנו ביחד וכל כרגיל ורואים שהוא אוהב אותי..אבל אני מרגישה שזה שונה..משהו השתנה ביחס שלו אלי מאז שהשלמתי עם אלירן.

יום אחד הוא בא אלי והאייסיקיו שלי היה פתוח. דיברתי עם כמה אנשים וגם עם אלירן. החלונות של השיחות היו פתוחים ובזמן שירדתי למטה שנייה להביא לנו שתייה הוא הסתכל בשיחות. אין לי בעיה עם זה כי אני לא מסתירה ממנו כלום והוא יכול להסתכל חופשי..אבל הוא קרא את השיחה עם אלירן וזאת הייתה שיחה ארוכה וצחקנו מלא. כנראה שזה הפריע לו כי לפני זה שהוא בא הכל היה בסדר ושעליתי בחזרה לחדר הוא היה קצת עצבני.

אני כבר לא יודעת מה לעשות יותר. אני מרגישה שהעובדה שהשלמתי עם אלירן גרמה לי להתרחק מגיא..ולא רציתי שזה יקרה. אני באמת לא יודעת מה לעשות.

ב8 לחודש היו לנו שלושה חודשים ביחד.לא עשינו משהו מיוחד. החלטנו רק לצאת לאנשהו. הלכנו בסוף למקס ברנר. היה נחמד אבל זה לא היה כמו הפעמיים הקודמות שחגגו איזה תאריך. אני באמת מרגישה שהתרחקנו קצת.

אני ניסיתי להסביר לו שאני רציתי להשלים עם אלירן ושזה לא קשור בכלל לקשר שלנו ואין לו מה לדאוג אבל הוא לא מבין את זה. חברות שלי אמרו שאולי הוא מרגיש קצת מאויים מאלירן בגלל שחזרנו להיות בקשר והוא פוחד שמידידות זה יהפוך ליותר מזה למרות שזה בחיים לא יקרה. אני לא אתן לזה לקרות.

 אני מקווה שעם הזמן זה יעבור לו והקשר שלי ושל גיא יחזור להיות כמו פעם.

דרך אגב, ביום רביעי גיא עובר לדירה שהוא וחבר שלו שכרו..אתמול הלכתי לעזור לו לארוז חחח הולך להיות כיף עכשיו שיהיה לו דירה לבד (השותף לא נחשב) =]

ושבוע הבא יש את המסיבה של החברה של אבא שלי (הוא אחד הבעלים של חברת בגדים אחת הגדולות בארץ). אני ואמא שלי הלכנו כבר מזמן וקנינו שמלות חחח. קניתי שמלה של ורסצ'ה שחורה מהממת! הולך להיות ממש יפה..אני אספר לכם כבר מה היה.

 ומחר יש לי ישר אחרי הבית ספר שיעור נהיגה ראשון..תאחלו לי בהצלחה חחח

אוהבת מלא מלא

המתבגרת.

*****

(להילושקה מהתגובות, אני זוכרת שהבטחתי לך כבר לפני שני פוסטים שאני יתאר איך אני ניראית..אני יעשה עריכה לפוסט הזה ויוסיף את זה..פשוט כבר מאוחר ואני עייפה עכשיו ומתה לישון חחח)

עריכה: (27.12)

אז להילושקה שביקשה ולכל מי שמעניין אותו איך אני נראית..ניסיתי לרשום כמה שיותר. אם יש עוד שאלות תשאלו..אני מקווה שאני אוכל לענות =]

אז ככה:

גובה: 1.72 מטר (כן אני גבוהה חחח)

משקל: 49 ק"ג

שיער: השיער שלי בצבע חום, הוא ארוך ומתולתל. יש לי פוני לצד והשיער מדורג. בדרך כלל אני עם פן ורק לעיתים רחוקות אני משאירה את השיער מתולתל כמו שהוא, למרות שגיא דווקא אומר שהוא יותר אוהב שאני עם תלתלים =]

עיניים: יש לי עיניים ירוקות. חוץ מעדשות ראיה שאני שמה תמיד, יש לי גם עדשות שהן גם ראייה וגם צבע שאני שמה מדי פעם, ככה שהצבע שלי יכול להיות ירוק,כחול,טורכיז, חום ,אפור,דבש, מה שבא לכם חח..

אממ..טוב אין לי בדיוק מה לרשום עוד אז אני אתאר לכם את המראה שלי בכללי-

אני כמעט תמיד עם שיער פזור, מאופרת תמיד, כמו רוב הבנות מכורה לתכשיטים ואין מצב שתראו אותי בלעדיהם, יש לי פירסינג רק בטבור שעשיתי לא מזמן. פעם היה לי באף אבל הורדתי אותו ונסתם החור...אני רוצה לעשות עוד אבל פוחדת מהכאב חחח..חורים באוזניים נחשב?

יש לי בניית ציפורניים, בערך 70% מהזמן אתם תראו אותי על עקבים (למרות שאני די גבוהה גם ככה) , בדרך כלל אתם תראו אותי עם איזה ג'ינס וחולצה חמודה..אבל לא תמיד, אני אוהבת לגוון ואין לי סגנון אחד מסויים.

ו..זהו בעצם. אין לי כ"כ עוד מה להגיד, אז כמו שאמרתי- אם יש עוד משהו שבא לכם לדעת ולא רשמתי אז תשאלו =]

אוהבת אותכם 3>