שלום שלום לכן קוראות שלי
מה קורה
אני מקווה שהכול סבבה...
קראתי את התגובות לפרק הראשון וממש התרגשתי
התגובות שלכן באמת היו מרגשות
לשמוע שאני הסיפור הראשון שקראתן פשוט מחמם לי את הלב.
אני אוהבת אותכן המון
אתן נותנות לי את החשק לכתוב
תודה
ליאנד
השמש החמה שלחה קרניה אל תוך חדרי , הקרניים החמות נגעו באפי והתפשטו לשאר פניי ,
פקחתי את עייני ממצמץ " בוקר טוב עולם" לחשתי לעצמי בחיוך והכרחתי את עצמי לקום מן הספה.
לידי על השולחן ניצב הלפטופ שלי עם תמונתה של אלכסה
"בוקר טוב גם לך, לא משנה איפה את עכשיו" .
ובנתיים במקום אחר:
"בוקר טוב " קראה אלכסה כאשר נכנסה למשרדו של ג'ייקוב
"בוקר" ענה וסגר את מחשב כף היד שלו
"אז?" שאלה
"טוב אז זה הלוז שלך להיום" החל לירות את כל הראיונות שהיו לאלכסה באותו יום ,
לאחר שסיים הביט בה מבט מוזר התפשט על פניה
"מה קרה?" שאל ג'ייקוב הוא כבר הכיר את המבט הזה
"למה אתה חושב שקרה משהו?" אמרה בחיוך
"אני מכיר אותך " אמר וחייך
"יום חופש אני רוצה יום חופש" אמרה והשפילה את מבטה אל השולחן
ג'ייקוב שיחרר אנחה מפיו ,
"דיברנו על זה לפני יומיים לא?" אמר בקול שקט
"כן , אבל ג'ייקוב אני קורסת את חייב להבין אותי בבקשה ממך?!"
ג'ייקוב הביט בעיינה של אלכסה .
"טוב אבל זה חד פעמי " אמר וחייך
"תודה " אמרה וחיוכה ניצת במהרה.
" מחר , מחר , מחר " סיננתי לעצמי בראשי מספר פעמים כדאי שאוכל לזכור זאת טוב,
"מחר!!!" צעק טום לעברי
"כן אני יודע אמרתי וחייכתי חיוך רחב".
"מחר טקס פרסי גרמניה למוזיקה " אמר טום ונחת על הספה האפורה
"מחר" אמרתי וחיוך רחב עלה על פניי.
עייני לא נעצמו כל הלילה ,
הבטתי על הקיר הלבן והצללים שהיו עליו ,
לכל צל המצאתי דמות משלו , היה ארנב , ויתוש .
ישבתי והבטתי בהם תוהה מתי העיפות תכריע אותי ואני אירדם .
אבל זה לא קרה דקות ארוכות עברו ואני המשכתי להביט בקיר הלבן .
תקתוקי המקלדת של אלי נשמעו , היא כתבה וכתבה , היא לא יכלה לעצור את עצמה היא הוציאה את כל המחשבות מראשה נותנת להם להתפזר ולהביע את עצמם בטופס הוורד שפתחה .
"אני כל כך לבד" הביטה על השורה שכתבה
"לפעמים הייתי רוצה להתחלף עם מישהו אחר בחיים" כתבה במהירות בלי להסתכל על מה שכתבה
רק להוציא את כל התחושות לא להתחרפן ,
לחזור לצוף מעל המים .
"העבודה כל כך עמוסה אני חייבת לקחת כמה ימים של חופש" אמרה ונשמה נשימה עמוקה.
שערה הבלונדיני היה רטוב ,
הוא הרטיב לה את החולצה וקירר את כתפה .
היא לבשה טרנינג שחור וחולצה של להקה , היא כבר הייתה מוכנה לשינה , אבל ידיה לא הסכימו לעזוב את המקלדת אפילו לא לדקה , היא כבר לא הרגישה את הרעב, או את הצימאון שגירד בגרונה .
היא כתבה רק כתבה .
"בוקר טוב" נשמע קולו של גוסטאב קורא בסוויטה
"יאללה לקום חבורת עצלנים" קרא בשמחה
"היום הטקס!"
קמתי במהירות על רגלי מסרב להאמין שהטקס סוף סוף הגיע ,
צבטתי את ידי בודק עם זה חלום או מציאות .
הופתעתי לגלות שזאת מציאות כי ממש לא הרגשתי ככה .
"או בוקר טוב ביל" קרא גוסטאב בחיוך ופנה לחדרו של טום.
"בוקר טוב " צעקתי לעברו מחיוך .
הבטתי במראה הגדולה שניצבה לה בחדרי שערי היה מפוזר לכל עבר .
הבטתי על הקעקוע שבידי בוחן אותו לאורכו ורוכבו ,
"איי" נשמעה צעקה חזקה מחדרו של טום
"גוסטאב אל תאלץ אותי להשתמש בנשק חם!" צעק טום
"לא טום רק לא זה!!" נשמעה צעקה חזקה ומיד צעדי ריצה התקרבו לכיווני ,
גוסטאב נכנס בבהלה לחדרי והתחבא מאחורי ,
מיד אחריו נכנס טום עם אחת מהחגורות שלי .
"ביל הוא רוצה להצליף בי עם החגורה שלך תגיד לו!" אמר גוסטאב .
"טום אל תרביץ לו עם החגורה שלי" אמרתי ממשיך לסקור את הקעקוע שהיה לאורך ידי.
"לא רוצה" אמר וניסה לתפוס את גוסטאב
'החגורה שלי , החגורה שלי' שני המילים האלה רצו במוחי
"מה אתה עושה עם החגורה שלי תוריד אותה מיד !!" צעקתי .
"היום הטקס היום הטקס" נשמעה צרחותיה הצייצניות של אלכסה בכל רחבת הלובי .
ג'ייקוב סובב את ראשו לכיוון אלכסה,
"בוקר טוב " אמר בחיוך
"בוקר טוב " אמרה מאושרת יותר מהרגיל
"היום הטקס " אמרה בחיוך מזכירה לו את הידוע מראש
"כן אני יודע " אמר
"והשמלה שלי היא כל כך יפה" אמרה וחיוך חולמני עלה על פניה
"כן אני יודע" אמר
"והנעליים" אמרה והחיוך החולמני עדיין פרוס על פניה
"כן אני יודע " אמר
"ואתה הומו " אמרה בחיוך
"כן אני יודע" אמר
אלכסה פערה את פיה לרווחה ,
"אה אה ידעתי" צעקה ברחבי הלובי
"לא , לא , זה היה בטעות" מיהר להציל את עצמו ג'ייקוב ,
"אני יודעת" אמרה וחייכה חיוך רחב
"שתהיי בריאה אלכסה" אמר וחייך.
עשרות פלאשים האירו מכל מקום , חייכתי את חיוכי הרחב , החיוך שגרם לכלכך הרבה מעריצות להשתולל,
הידקתי את הז'קט לגופי, ושבתי להביט בצלמי הפפראצי ,
'עוד כמה דקות ואתה מחזיק את הפרס ביד שלך' אמרתי לעצמי מייחל להיכנס כבר לאולם .
השטיח האדום נגמר ונכנסתי לאולם הגדול עוד מסנוור .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: