הפרק:

"תודה" אמרה קתרין ולקחה את בקבוק המים מידו,

"לפעמים אני חושבת שאתה הבן אדם השפוי היחיד כאן " אמרה וחייכה לכיוונו,

"תודה" אמר גוסטב וחיבק אותה חיבוק קטן,

"אבל למה אתה עוזר לי כלכך?" אמרה והביטה בעיניו,

"את מזכירה לי כלכך את אחותי הגדולה" אמר וחייך,

"זאת מחמאה?" שאלה

"הכי גדולה שיכולת לקבל" אמר גוסטב וחייך

"תודה" ענתה והביטה על המים הכחולים.

"ביל!" קרא טום,

"ביל, ביל,ביל,ביל,ביל,ביל,ביל" קרא טום במהירות,

"מה?" צעק ביל על טום

"אתה יכול לגרד לי בגב?"

"כן" אמר ביל בחוסר חשק והניף את ידו לגרד את גבו של טום,

"מה קרה ביל?" שאל טום שראה את פרצופו המודאג של ביל,

"אני לא יודע איך לדבר עם קתרין" אמר ביל וגירד בעדינות את גבו של טום,

"אז אל תדבר תחכה שהיא תבוא אלייך!" אמר טום וסובב את ראשו לביל לראות את תגובתו,

"אתה  צודק " אמר ביל

"אני יודע, עכשיו קצת יותר למעלה בילוש" אמר וחייך..

'אני כלכך שמנה ומכוערת' חשבה לעצמה קתרין שהביטה על עצמה עומדת מול המראה,

' לא פלא שדיויד לא רצה אותי וגם לא ביל '

קתרין הביטה בגופה , היא לא הייתה צנומה וגם לא מלא ה,

 היא הייתה בדיוק באמצע היו לה קצת שומנים פה ושם והיא לא הייתה מרוצה מגופה ,

כמעט כמו כל אישה.

, השער שלי מגעיל והעיניים קטנות מידי' היא המשיכה לבקר את עצמה.

"דיי צאי מזה קתרין צאי!" אמרה ופשטה את חזייתה ותחתוניה, ונכנסה למקלחת,

היא הדליקה את המים החמים ונכנסה ,

"כמו שאני אוהבת" סיננה בלחש והמים ליטפו את עורה,

' אני חייבת לגמור עם כל הבלאגן הזה אבל מה אני עושה?'

חשבה לעצמה קתרין בזמן שהתקלחה ,

היא אימצה את ראשה בכוונה למצוא רעיון ,

'אני יודעת איך לגמור את כל הסיפור הזה!' אמרה ,ובליבה כבר החלו החששות.

"ביל טרומפר קאוליץ'  גש הנה מיד!" קולו של דיויד נשמע צועק בלובי,

ביל ניגש בצעדים איטיים לכיוונו של דיויד ,

"מ..מה.. קר... קרה?" שאל בגמגום קל ,

" אנחנו צריכים לדבר!" אמר דיויד ולקח את ביל הצידה,

"הכול בסדר?" שאל ביל את דיויד,

"אז זהו שלא!" אמר בטון כועס,

"אני רוצה שתתרחק מקתרין!" אמר בטון תקיף לא מוותר,

"אבל למה ?" שאל ביל והרים את עיניו להביט על דיויד,

"כי אני אמרתי!" אמר דיויד ,

"ולמה לי להקשיב לך?" אמר ביל בטון חוצפני,

"כי היינו פעם ביחד!" אמר דיויד,

"מה? מה ? מה ?" אמר ביל מתקשה להאמין למילותיו של דיויד,

"כן היינו ביחד בתקופה שהיא נהלה את הלקה שלי אבל זה נגמר!" אמר והוריד את עיניו לרצפה,

"אתה עדיין מאוהב בה? מה עם לוסי?" שאל ביל,

"אני לא יודע אני לא יודע!" אמר דיויד והחל פוסע הרחק מביל .

קתרין לבשה את הפיג'מה החמימה שלה ונכנסה להתכרבל במיטה,

 "אוחח קצת שינה " אמרה ועצמה את עיניה

דפיקות חזקות נשמעו על הדלת ,

"רגע!" צעקה קתרין וקמה באיטיות מן מיטה ,

"אתה?!" .....

הפרק:

דיויד תפס את ביל בידו דבר שהכאיב מאוד לביל ,

"תעזוב אותי!" צעק ברחבי הפאב .

דיויד וביל יצאו החוצה וקתרין פשוט עמדה שם המומה מעכלת את כל רצף האירועים האחרונים.

"בוא תשטוף את הפנים" אמר דיויד ופתח בקבוק מים מינרלים, הוא שטף את פניו של ביל.

האיפור של ביל נמרח השחור בעיניים נזל על לחיו ;

 "יש לי סחרחורת " אמר ביל והתנדנד מצד לצד, דיויד תפס את ביל והחזיק אותו שלא ייפול ,

"כנס ותנסה לישון" אמר דיויד ודחף את ביל לכיוון ג'יפ שחור עם חלונות כהים,

ביל נכנס ונשכב על המושב האחורי, 'מה לעזאזל עשיתי?' חשב לעצמו בזמן שהביט על תקרת הרכב.

"עכשיו נטפל בה!" אמר דיויד ונכנס אל תוך הפאב ,

קתרין ישבה שם ובקבוק מים בידה היא לגמה לגימות איטיות  ,

היא הביטה אל הרצפה מחשבת את מהלכיה הבאים באיטיות וחשיבה מאומצת.

"את יכולה להסביר לי מה הולך כאן?" שאל דיויד והתיישב ליד קתרין,

"אני חושבת שכן" אמרה בשקט כמעט בלחש,

"אני חושב שלא , את לוקחת את אחד מהבנים ל-ב-ד לדייט, את משכרת אותו, את רוקדת איתו, את מנשקת אותו, ולא רק את לוקחת אותו לפאב ש-ל-נ-ו!!"

"דיויד תקשיב,זה לא כמו שזה נראה  ביל היה שיכור והכול עבר כלכך מהר אתה יודע שאני לא כזאת!" אמרה מתחננת לסליחתו,

"אז זהו שאני לא יודע " אמר והביט לצדדים בחשדנות יתר ,

"אני מאוד מאוכזב ממך קתרין לא חשבתי שאת כלכך חסרת אחריות" אמר והחל פוסע החוצה מהבר.

קתרין שתתה עוד לגימה מבקבוק המים שלה ,

היא הניחה אותו על השולחן ושמה שטר של כסף.

היא נופפה לג'וזפין לשלום ונעלמה מהבר.

"בואי אנחנו רוצים לנסוע!" אמר דיויד ופתח לקתרין את הדלת האחורית,

"תודה" אמרה ונכנסה .

היא הביטה על ביל הוא נרדם ורגליו היו מקופלות ,

'תראה מה את גורם לי לעשות , ואנחנו בכלל לא מכירים'

"בוקרררר טובבבבבבבב" נשמע קולו של טום צועק ,

"בילללללל קום!" המשיך טום לצעוק והוריד את השמיכה מביל,

"מה ? איפה אני? קתרין?" אמר ביל ומצמץ בעיניו מנסה להתעורר,

"לא קתרין, טום אחיך הסקסי" אמר והגיש לו יד עוזר לו לקום,

"אחח הראש!" סינן ביל והחזיק את ראשו ,

"כן זה מה שקורה ששותים בילוש ,ברוך הבא לעולם האלכוהול" אמר טום וחייך.

טום הגיש לביל מים וכדור נגד כאב ראש ,

"אז איך היה עם מגרש השדים הסיפור האמיתי ?" שאל טום והביט על אחיו בולע את הכדור

ונחנק מהמים .

"האמת שאני לא זוכר " אמר ביל ואימץ את ראשו ,

"ממה ששמעתי היה סוער " אמר טום והרים את גבותיו ,

"סוער? מה סוער? איך סוער? כמה סוער? סוער קל? בינוני? כבד?" ביל ירה על טום שאלות,

"סוער נשיקה סוער" אמר טום וחייך

"אוי שיט עכשיו אני נזכר!" אמר ביל ואימץ את ראשו בניסיון להיזכר בכל פרט.

"בוקר טוב דיויד" אמרה קתרין והתקרבה אל דוכן הקפה שניצב באמצע חדר האוכל,

"בוקר טוב" סינן בחוסר חשק.

דיויד החל ללכת כשיד תפסה אותו.

"חכה" אמרה קתרין ,

"אנחנו צריכים לדבר " אמרה וגררה אותו לכיוון הספות שניצבו בלובי,

"אתה לא יכול לעשות לי את זה דיויד אני שבורה !" אמרה ולגמה מן כוס הקפה שלה,

"את שבורה ? את? , כאב לי לראות אותך עם ביל,כאב לי ,אני אומר את האמת ,

מצד אחד הוא כמו אחי הקטן ואני שומר עליו,ומצד שני הוא הגבר שמנסה לקחת אותי ממך" אמר דיויד וערבב את הקפה שלו מתחמק מעייניה של קתרין.

"את לא החלטי נכון? אתה אמרת שאתה לא אוהב אותי יותר!אמרת שהכול נגמר !

ועכשיו אתה רוצה שאני אזחל אלייך בחזרה? אני לא בובה תבין כבר? אני בן אדם גם לי יש רגשות!"

צעקה קתרין על דיויד ויצאה החוצה  במהירות.

"דיויד?" אמר גוסטב שהתקדם לכיוונו של דיויד,

"לא עכשיו גוסטב" צעק עליו דיויד והלך במהירות לעבר חדר האוכל,

'הוא השתגע כולם ישתגעו האם אני הבן אדם השפוי היחיד ביקום?' חשב לעצמו גוסטב בזמן שצפה בדיויד מתרחק.

קתרין התיישבה בחוץ על הדשא הירוק , הרוח פידרה את שערה והשמש סנוורה את עיינה .

' מה עשיתי רע מה?

כבר 4 שנים שלא היה לי מישהו ,כבר 4 שנים שאני בוכה בלילות ,

ומקנאה בחברות שלי,  כבר 4 שנים שביום אהבה אני מוצאת סטוץ' ובבוקר אני מחבקת את הכרית ,

כבר 4 שנים שלא הייתי מאושרת , 4 ש-נ-י-ם!'

חשבה לעצמה קתרין ודמעות החלו יורדות מעייניה  ,

"קתרין?" שמעה קול קורא מאחוריה

"אל תבכי!" ......