אהבנו, אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם .

שגיא יצא מן הכיתה והמורה כתבה את שמי ביומן שלה ולאחר מכן יצאה מהכיתה.

ברגע שהמורה יצאה מהכיתה כולם קמו ממקומותיהם ונהיה רעש בכיתה.

אני? אני לא שמעתי כלום שקעתי במחשבות. שמתי את ראשי על השולחן ונרדמתי.

אהבנו, אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם- פרק 6

הרגשתי משהו נוגע בגבי וישר קמתי בבהלה. ראיתי שהמורה עדיין לא בכיתה. הסתובבתי לאחור לראות מי נוגע בי וראיתי את דביר.

דביר: היי, אפשר לשבת?

אני: שב

דביר התיישב על ידי ושתק. לאחר כמה דקות אמר: תגידי, מה הקטע שלך עם שגיא? למה הבאת לו סטירה?

אני: הוא חבר שלך, לא?

תשאל אותו.

דביר: הוא לא נמצא פה, אם לא שמת לב

אני: אתה יודע אתה יכול לשאול אותו גם אח"כ

דביר: למה את ככה?

מנסים להתקרב אלייך ואת מרחיקה ממך אנשים בכוח.

אני במקומך, אם הייתי בא לכיתה חדשה ולמקום חדש הייתי מנסה להכיר אנשים חדשים. אני לא מבין אותך ...

אני: אתה גם לא צריך להבין.

דביר שתק ולא אמר כלום, לא הוציא מילה מפיו ואני בלי לשים לב פתאום אמרתי: לפעמים אחרי שמאבדים אנשים כבר לא רוצים להכיר אף אחד. הכי טוב להיות לבד בעולם הזה תאמין לי.

דביר: את מתכוונת לזה שחבר שלך עזב אותך?

אני: עזב אותי?!

עזב את כל העולם הזה

דביר: מה?

אני: כלום עזוב.

אני מצטערת שאני ככה.

דביר: זה בסדר ...

אני, אני יכול להישאר לשבת כאן?

אני: כן

תגיד, כמה שעו לומדים היום?

דביר: יש עוד שעה אחת ואז הולכים.

המורה לספורט לא באה ...

אני: אה, נחמד

איזה שיעור יהיה עכשיו?

דביר: אנגלית

אני: אוקי, תודה.

היה צלצול והמורה לאנגלית נכנסה לכיתה. הפעם לא חיכיתי שהמורה תשים לב שאני חדשה, ניגשתי אליה ואמרתי לה. אחרי שהיא שאלה אותי באיזו הקבצה הייתי ועוד כמה שאלות חזרתי למקומי. היה לי קשה להקשיב היום למורים, עלו בי יותר מדי זיכרונות מהימים של אז, שהוא היה איתי, שעברנו הכל יחד. אני לא חושבת שאני אוכל להשלים עם האובדן הזה. ראיתי את דביר מסתכל עלי בשיעור אבל לא היה לי כוח להגיב, לא היה לי כוח לכלום. לקחתי דף מן המחברת והתחלתי לכתוב, הפעם ידעתי שאת הדף אני אכניס לתיק ולא אשאיר על השולחן.

I wanna feel

That you here with me

And all the time beside me

When I see the sky

I remember you

If you just know how much I miss you

When my heart crushed

I look at your picture

That shows me your perfect smile

המורה הבחינה שאני כותבת משהו, ולא מקשיבה לה. היא ניגשה אלי ולקחה ממני את הדף ואמרה: "את מתחילה את השנה שלך ברגל שמאל, כדאי שתתחילי להיזהר".

היא קראה את מה שכתבתי ואמרה לי: "לפחות זה באנגלית, לא רע"

היא המשיכה בשיעור והסתכלה עלי כל הזמן, לא הייתה לי ברירה אלא להקשיב. הסתכלתי עליה כאילו אני מקשיבה לה אבל כל הזמן, הראש שלי היה במקום אחר.

היה צלצול וכולם יצאו מן הכיתה.

דביר: כבר הספקת להכיר את בית הספר?

אני: לא ממש, באתי היום אתה יודע ...

דביר: בואי אני יראה לך אפה נמצא כל דבר.

אני: אוקי

אני ודביר הלכנו ושתקנו, לא אמרתי כלום וגם הוא לא. הדברים היחידים שהוא אמר זה: פה נמצא אולם הספורט, פה הספרייה ...

כשסיימנו והגענו לשער בית הספר הוא פתאום שאל אותי: "תגידי, מה יש לך? את לא צוחקת לא מחייכת, לא כלום"

לא רציתי לדבר על זה אז הדבר היחידי שאמרתי לו היה תודה על הכל והלכתי.

הוא נשאר עומד שם מול השער.

הפלאפון של דביר צלצל.

דביר: הלוו

שגיא: איפה אתה? אני מחכה לך שבכיתה כבר מלא זמן.

דביר: הייתי עם נועה הראיתי לה את בית הספר.

שגיא: למפגרת הזאת?

דביר: דווקא חמודה

שגיא: גם אני חשבתי ככה בהתחלה אבל אחרי זה?!

שתחפש את החברים שלה.

דביר: אתה גם לא היית בסדר, מה אתה רוצה ממנה?!

למה קרא את מה שהיא כתבה ועוד אחרי אמרת לה שהיא מגזימה והכל?

שגיא: כי, כי לא יודע

דביר: כי אתה מקנא

שגיא: לא, אני לא!

דביר: כן אתה כן!

טוב אתה בא לשער?

שגיא: כן, ביי.

דביר ושגיא הלכו כל אחד לביתם וכל הדרך התווכחו על זה ששגיא מקנא ב"חבר" של נועה.

אני הלכתי הביתה, כבר ידעתי את הדרך . אני חושב שזה הדבר היחיד שידעתי בעיר הזאת. איך להגיע מהבית לבית הספר. הגעתי הביתה הורדתי את התיק בחדר נכנסתי לאתר של "דן" ובדקתי איזה קו מגיע מרמת השרון לתל אביב. רציתי ללכת לקבר שלו לספר לו על כל היום הזה. וזה מה שעשיתי.

_

דביר הגיע לביתו וביקש מאביו שיקפיץ אותו לת"א כי הוא רוצה ללכת לראות את בן דוד שלו. בן דוד של דביר נפטר לפני חודש וחצי בערך.

דביר הגיע לבית הקברות בת"א, ואמר לאביו שהוא יחזור במונית.

_

הגעתי לבית הקברות, נעמדתי ליד הקבר שלו, הנחתי זר פרחים והתחלתי לבכות.

"אתה יודע, היום הייתי בפעם הראשונה בבית הספר. היית כל כך חסר לי. החיוך שלך, הרוגע שלך החיבוק שלך והנשיקה. לא ראיתי אחד שהיה דומה לך, שהשתווה לך. כל דבר קטן שעשיתי, העלה בי זיכרון. כל פעם שקרה לי משהו, חיפשתי אותך רציתי לספר לך שתעזור ל שתהיה איתי אבל לא היית שם. אתה פה. אני כל כך מתגעגעת אליך וצריכה אותך.

-

דביר נכנס לבית הקברות והתקדם לקבר של בן דוד שלו וראה את נועה.

"מה היא עושה פה?

ועוד ליד הקבר של בן דוד שלי?!"